הדברים הבאים לא מכוונים למי שבאמת אינה מחויבת למצוות כלל או לפרטיהן, אנו לא ניצבים במישור אחד. אבל מי ששומרת על מצוות הטהרה כי היא מאמינה שיש מישהו בשמים שציווה עליהן ויודע שזה נכון לנו – אין הבדל עקרוני בין מצוות דאורייתא למצוות דרבנן. התורה כבר אמרה 'ועשית ככל אשר יורוך', כשהיא מתכוונת לחכמי הדורות, התנאים והאמוראים והגאונים והראשונים והאחרונים, שהובילו את ספינת ההלכה בים הסוער של ההיסטוריה בדרך טובה ובטוחה, והביאו אותנו עד הלום. כמו כל הנושאים ההלכתיים גם הלכות טהרת המשפחה מורכבות מדינים מדאורייתא ומדינים מדרבנן, והחלוקה ביניהם לגבי הקיום שלהם למעשה היא מלאכותית, ולא מחזיקה מים.
ולגופו של עניין: אף אחד לא מתעלם מהקושי שהריחוק ההלכתי גורם לשני בני הזוג. רמת הקושי משתנה בין הזוגות השונים, וגם באותם בני זוג בין התקופות השונות והגיל המשתנה. גם הלכות כשרות לפעמים מכבידות, וגם הלכות צניעות, וגם חיובי השבת ואיסוריה – אבל זוהי היהדות שלנו. את זה ירשנו מאבותינו, ואת זה אנו אמורים להוריש לדורות הבאים. ביאליק כבר אמר שיותר מאשר ישראל שמרו את השבת- השבת שמרה על ישראל, ובמקביל אפשר לומר בפה מלא שיותר מאשר המשפחה היהודית שמרה על טהרת המשפחה הלכות טהרת המשפחה שמרו על הבית היהודי. המשיכה ההדדית היא משחק קסום ומדויק, והרי עינינו רואות שבסך הכול הבית היהודי ששומר על טהרת המשפחה הוא, באורח פלא, מושא לקנאה לאנשים שאצלם הבית אחר. אכן יש לפעמים קשיים, אבל קיבלנו את כל התורה כמקשה אחת, והניתוחים הקוסמטיים ומתיחות הפנים בהלכה – נידונו לכישלון, כי הם למעשה מוציאות את בני הזוג מתוך חיי התורה שלהם, והרווח הקטן והזמני רחוק מלהשתוות לנזק המשמעותי וארוך הטווח שהגישה הזו מביאה עמה.
אבל מעבר לכך- הטיעון הקשור לעקרות הלכתית רווחת וחשק מיני מוגבר בזמן שבעה הנקיים על רקע הורמונלי- איננו מבוסס רפואית! בואו נעשה קצת סדר בדברים. נתחיל עם החשק המיני. כמי שמטפלת בנושא של מיניות כבר מעל שלושים שנה, אוכל לומר שהחלק ההורמונלי של החשק המיני של האשה, הקשור לעליה בהורמון הטסטוסטרון החופשי , הוא חלק מסויים אבל לא בלעדי כלל בריקוד הזוגי. יש הרי תקופות בהן הטסטוסטרון החופשי מאד מאד נמוך כמו בתקופת ההנקה וכמו בשימוש בגלולות וכמו בגיל אמצע החיים וזה לא מחייב שלא יהיה חשק ורצון וציפייה והתרגשות ומעגל מיני מופלא של חשק ועוררות. המרחב האינטימי הוא הרבה יותר רחב- מעורבים בו אספקטים רגשיים, זוגיים, ופיזיים כלליים. ועוד- האם אישה תפסיק הנקה או תפסיק גלולות בגלל הירידה הקבועה והממושכת בטסטוסטרון? איך היא מקיימת חיי אישות במציאות ההורמונלית הזאת? זה לכאורה נורא ואיום.
אכן, בעיית העקרות ההלכתית קיימת לעיתים, והיא נובעת בחלקה מתסמונת השחלה המזדקנת; הטיפול בבעיית העקרות ההלכתית הוא היום פשוט, קצר טווח, נטול תופעות לוואי כמעט לחלוטין, ויעיל מאוד. יש טיפול טבעי בשיטות כמו שיטת שרמן ושיטת אביבה המקצרים את הדימום, יש חליטות עם לימון, צמחי מרפא ייעודיים , וקצרה היריעה מלהזכיר את כולן. ויש טיפול הורמונלי קצר טווח במינון נמוך .חשוב לדעת שלא ניתן להכליל את כל ההורמונים בסל אחד ולגזור גזירה שווה לכל הסוגים והמינונים והגילאים ואופני הלקיחה. ולכן גם אי אפשר בשם אופן לטעון שקיימת סכנה בנטילת הורמונים לטיפול בעקרות ההלכתית, כשאין לכך שום בסיס מדעי. בעבודתנו היומיומית כגניקולוגים אנו משתמשים יום יום בטיפול הורמונלי במינונים גבוהים וקבועים – לטיפול באקנה או שיעור יתר וכדומה, וללא חשש.
אני מאד מחוברת לכאבים האישיים. אכן, קשה להיות יהודי שומר מצוות .קשה לשמור כשרות, ושבת, וגם בטהרת המשפחה יש המון דברים שמאתגרים אותנו. ובדיוק זאת מעלת ההלכה בבניית תכונות הנפש.. אז אפשר להבין ולהרגיש את הקושי הפרטי, אבל לקחת חולשות אישיות ולהאדיר אותן ולהפוך אותן לאידאולוגיה זה לא הכיוון הנכון.
אבל למה לתת לעובדות לבלבל אותנו?