admin
לפני שנים עבדתי כרופאה בבית ההחלמה ליולדות בישוב טלסטון בעלייה לירושלים. מדובר ביולדות , בעיקר חרדיות, חלקן הגדול ברוכות ילדים, שמגיעות ישירות מבית החולים, כדי לנוח לאחר הלידה כאשר התינוק 'מאופסן' במחלקת תינוקות עם השגחת רפואית צמודה.
והנה, בערב יום הכיפורים, עלו הרבה שאלות הלכתיות ורפואיות לגבי חובת הצום ליולדות, ולכן ערכתי ביקור עם רב העדה החרדית דאז- הרב בלוי. פנתה אישה עם אנמיה. סברתי שהיא יכולה לצום. פסק הרב שהרופאה מחמירה מידי- שתשתה ותאכל. פנתה עוד אישה עם סחרחורות ולחץ דם נמוך.. בדקתי אותה, והנחיתי אותה לשתות הרבה לפני הצום ולנוח במהלך הצום, אך הרב פסק לה לשתות לשיעורים. וכך המשיך כאשר מתהפכות היוצרות- ואני הופכת להיות ה'מחמירה'.. מזל שיש פוסקים.
הצום ביום כיפור הוא חובה גמורה גם למי שקשה לו לצום, כל עוד לא מדובר בחשש סכנה. רק מי שהצום עלול לסכן את חייו אפילו במידה מזערית פטור מהצום, והכוונה לחולה שיש בו סכנה או למי שהצום עלול לגרום לו להיכנס למצב של סכנה. אישה מניקה שעדיין לא חזרה לאיתנה אחר הלידה יכולה להימנע מלצום כאשר רופא קובע עבורה שהצום עלול לסכן אותה. אולם כאן נכנס גורם אחר – הצורך לוודא שהתינוק היונק לא ייכנס למצב של סכנה בעקבות הצום של אמו. ההנקה חשובה מאוד לתינוק, עד שחז"ל קבעו ש'סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב'.
גם בימינו שקיימים תחליפי חלב עדיין ההנקה עדיפה רפואית ופסיכולוגית מכל תחליפיה. במקביל זקוקה המינקת למזון עשיר ומספק, כדי לשמור על איכות וכמות החלב, וצום ממושך עלול לגרום לירידה בכמות החלב ובאיכותו; לכן פוסקים רבים מתירים למניקות לא לצום כלל בארבעת הצומות ה'קלים', ויש המקילים שלא לצום גם בתשעה באב.
צום יום הכיפורים חמור הרבה יותר, וכאמור גם מניקות חייבות בו. לכן אני תמיד ממליצה לאשה מניקה שתינוקה רגיל לשתות רק חלב אֵם, והיא חוששת שאם תצום יחסר חלב לתינוקה, לשתות מבעוד-יום כמות גדולה של נוזלים. אם נראה לה במשך היום שחסר לתינוק חלב – יש פוסקים שהקילו שתשתה לשיעורים כדי שלא תיפגע ההנקה. רוב הפוסקים מתירים זאת במקרים בהם התינוק רגיש למרכיבים שבאבקת החלב, או כשהוא פג או בעל משקל נמוך במיוחד ואינו רגיל בתחליפי חלב.