יש הטוענים כי בן סורר ומורא הוא משל בעלמא, ולא היה ולא עתיד להיות מציאות כזאת.
אכן מצב בו ההורים לוקחים את בנם הזולל והסובא לבית הדין ומבקשים לדון אותו למות היא בלתי סבירה בעליל. אבל מציאות של בני נוער שסובאים היא לצערנו מציאות קיימת.
בולימיה היא הפרעת אכילה חמורה המאופיינת באפיזודות קבועות של התקפי זלילה שיכולה להגיע גם ל 2500 קלוריות .במהלך ההתקף, יש תחושה של חוסר שליטה על האכילה, ואחר כך יש רצון בטקס היטהרות על ידי הקאות ועוד. 80 אחוז מהסובלים מבולימיה הן נשים. ההפרעת האכילה נפוצה יותר בקרב מתבגרות ונשים צעירות.
הסיבות להתפתחות הפרעה מסוג בולימיה הן מולטי-פקטוריליות וכוללות אספקטים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים. הסובלים מבולימיה מבקשים באכילה הכפייתית מוצא לבריחה מרגשות שכואבות. לאחר האכילה, בגלל פחד מעלייה במשקל ותחושת אשמה על האכילה, הם מנסים להפטר מן האוכל על ידי הקאות, משלשלים, חוקנים ועוד. פעמים רבות, קודמת לבולימיה תקופה של אנורקסיה. מדובר בנשים ש עם דימוי עצמי נמוך, שאצלן ההערכה העצמית מושפעת באופן מופרז ממראה ומשקל הגוף.
לפי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקני על מנת לקבל אבחנה של בולימיה נרבוזה נדרשים מספר קריטריונים -אפיזודות חוזרות של בולמוסים. בולמוס אכילה מאופיין על-ידי אכילה בפרק זמן של עד כשעתיים כמות של מזון שהיא לכל הדעות גדולה יותר בהשוואה למה שיאכלו רוב האנשים בפרק זמן דומה ובנסיבות דומות, וזה ילווה בתחושה של אובדן שליטה על האכילה במהלך האפיזודה האדם חולה חש שהוא לא יכול לשלוט והפסיק את האכילה. קריטריון שני הוא החזרה על התנהגויות מטהרות כדי למנוע עלייה במשקל, כגון: הקאות יזומות, שימוש לרעה במשלשלים, במשתנים, בחוקנים ובתרופות אחרות, בצום או פעילות גופנית מוגזמת. עוד קריטריון הוא תדירות הופעת ההתקפים. בולמוסי האכילה וההתנהגות המפצה צריכים להתרחש בממוצע לפחות פעם בשבוע בשלושת החודשים האחרונים.
פעמים רבות, המחלה לא תתגלה בשלביה המוקדמים. אבל ישנם מספר סממנים העשויים להעלות חשד לבולימיה. אכילה בולומוסית, עם העלמות כמויות גדולות של אוכל בזמן קצר או מציאת אריזות ועטיפות של מזון בכמות ענקית. עדויות לאריזות של משלשלים ו/או משתנים., הסובלת מבולימיה תשתמש לעיתים תכופות בשירותים לאחר הארוחה, כאשר היא יוזמת הקאות . שימוש בנוגדי חומצה כדי להקל על החומציות הרבה שמגיעה לאחר ההקאות.