עונת הסתיו, בו שלכת צבעונית מעטרת את שבילי הדרך, ונשירת הישן תתחלף בחדש. היא התקופה בה קוראים אנו את מגילת החכם באדם, שבערוב ימיו, מכונן על הבלי העולם.
לכאורה, מלנכולי. אבל שלמה שוזר לאורך כל המגילה את הידיעה שהעולם נברא בטוב. ושיש לאדם בחירה להתעטף בו." לך אכול בשמחה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוהים את מעשיך ."
איך מגיעים לשמחה אמתית? מחקרים בתחום הנוירו-ביולוגיה ומדעי המח מראים שוב ושוב שכאשר נחווה חיים של משמעות- האושר תלווה אותנו לאורך כל הדרך. משמעות. זה הדבר שבשבילו אנחנו מוכנים להתייגע, ושנעים לנו עם יגיעה זו. ובעיקר- שהיא מתאימה לכוחותינו, למידותנו, לרצון הפנימי העמוק שלנו. כל אחת ואחת צריכה למצוא את האות המיוחדת שלה בתורה, אותה אות שמייחד את התרומה הייחודית שלה ליקום, שמנכיח את המשמעות של האמירה 'עבורי נברא העולם'. לתת מעצמה , לתת למתנותיה להתגשם, ולאהוב.
וגם במעגלים הקרובים, שם הכול מתחיל, הרי. לעשות טוב לאנשים שאנחנו אוהבים. אנחנו מעניקים לילדים שלנו חיים, וחינוך, וחיבוק מתמיד וזה מה שמהדק את הקשר של חבל הטבור שמסרב להינתק. כן, הנתינה בונה גשרים אל הלב. לא הופתעתי לגלות מהמחקר בנושא, שהאנשים המאושרים ביותר הם דווקא הנשואים , שיש להם יותר ילדים מתוך בחירה. פשוט יש להם כל כך את מה ואת מי לאהוב.
אשרינו.