במשך השנים , כרופאה שעבדה בשכונות גאולה ומאה שערים עשרות שנים, למדתי שרוב הנשים הירושלמיות צמות רק ביום כיפור וחלקן גם בתשעה באב. וכך הסביר זאת פעם הרב נבנצל, מנקודת מבט מקורית: הנשים הצעירות בציבור החרדי בירושלים הן בדרך כלל או בהריון או שהן מניקות, ואם לא כן – כנראה שאינן בקו הבריאות… ואני קוראת לזה 'בעגלה ובזמן קריב'
מידי שנה חלה עלייה של כעשרה אחוז[! ] במספר הלידות ביום כיפור וביום שלאחריו יחסית לשאר השנה. אכן יש קשר בין צום לבין האצת תהליך לידה.. הסיבה לכך היא ככל הנראה הורמון שמונע התייבשות הדומה להורמון המעורב בתהליך הלידה. ברור שמי שילדה ביום כיפור או בטווח של 3 ימים לפני הצום- לא צמה.
מה עושות היולדות שילדו זמן קצר לפני יום הכיפורים? האם לצום או לא? כרופאה אחראית בבית ההחלמה ליולדות ערכתי מידי שנה ביקור רפואי מיוחד לקראת הצום ביחד עם הגאון הרב יעקב בלוי זצ"ל, מרבני העדה החרדית. נשים ניגשו והציגו לפנינו את מצבן הרפואי, ובקשו לדעת אם ראוי שתצומנה. במירב המקרים לא מצאתי שום סיבה רפואית שתמנע מהן לצום ביום הקדוש הזה. ולעומתי, ישב הסנגור לבוש השחורים, שביטל פעם אחר פעם את דברי בהינף יד, ובקש מהן שלא לקבל את ה'חומרות' שלי ולאכול ביום כיפור.
מה קורה בהריון? מלכתחילה אשה בהריון מצווה לצום. אלא אם מדובר בהריון בסיכון לדוגמה- דמם רחמי, שליתי- שליית פתח, היפרדות שליה, התכווצויות מוקדמות, סיפור של לידות מוקדמות או הפלות, הריון צעיר לאחר הפרייה חוץ גופית. אם האשה ההרה מתחילה להרגיש חולשה או סחרחורת או התכווצויות היא בדרך כלל תקבל הוראה לשתות לשיעורים, ואם זה לא עוזר- לשתות כרגיל. אשה שמפתחת לידה דווקא צריכה לשתות כדי שיהיו נוזלים בגוף ותגיע עם כוחות לחדר הלידה ולא תהיה מיובשת.