המסע ללידה: למה חשוב לעשות סקירת מערכות

ממשיכים ללוות את שושי ואורי בדרכם לילד המיוחל. והפעם: על בדיקות האולטרסאונד שמומלץ לערוך בזמן ההיריון, כולל סקירת מערכות

פורסם באתר הידברות

שושי התחילה להתעגל. קימורים, קימורים, הבחילות הועילו בטובן להתפוגג קמעה. השלפוחית עדיין רגוזה מאד, ומעירה אותה מספר פעמים במהלך הלילה. אך לא נורא…שום מיחוש לא יעפיל על האושר הגדול….כעת הנסיעות לשבת נעשו נסבלות יותר. השטיח האדום פרוס במלכותיות לכל אורך הסלון.  מבטי הדאגה והאכזבה הוחלפו בשדרים של נחת וסיפוק . חמותה מביטה בה, ודאגה אמהית ניבטת מעיניה הבורקות-            'שושי, אל תקומי, נשמה. את צריכה לנוח יותר. אנחנו נפנה מהשולחן. אורי, אולי תמזוג לה עוד כוס שתיה?', היא מוסיפה, בקולה הסמכותי.

היום הם יושבים מולי. בפגישה הקודמת התייעצו האם כדאי לבצע סקירת מערכות. השיחה הזו תרמה לרצון  שלהם לבצע אכן את הבדיקה, אבל עדיין – הם מבקשים יותר לדעת…

אני מגישה להם ברצון הרצאה רפואית קצרה כמענה לשאלה החוזרת מדוע כדאי וחשוב לבצע סקירות מערכות.

סקירת מערכות בשבועות 14-16, וסקירה מאוחרת בשבועות 20-24, הן בעצם בדיקות אולטרסאונד אשר יתנו אינפורמציה חשובה לגבי פעילותם של איברים חיוניים – חדרי הלב, המח, הריאות, הכליות, וכדומה. להלן אביא מספר דוגמאות שבהם הסקירה עשויה לסייע לטיפול בעובר במהלך ההריון, או לתיכנון צורת הלידה:

1. התרחבות הכליה, או אגני הכליה, בעקבות חסימה בדרכי השתן. אם מדובר בחסימה בשלב מוקדם של ההריון, שעלול לגרום מיעוט מי שפיר, ובעקבותיו- לפגיעה בגפיים ובריאות. לעיתים נבצע מעקפים תוך-רחמיים, או נקדים את תאריך הלידה אם נמצא מיעוט קיצוני של מי השפיר.

2. הפרעות בקצב לב העובר, המחייבת שהאם תקבל טיפול תרופתי על-מנת להציל את חיי העובר.

3. אי-ספיקת לב העובר מלווה בבצקת בדרגות שונות, על רקע אי-התאמה בין דם האם לעובר. אם נאבחן את הבעיה בעוד מועד, נוכל לתת טיפול בעירוי דם תוך-רחמי ולהציל את חיי העובר.

4. אבחנה של שיזור של איברי מין עובריים, ואולי מניעת עקרות עתידית.

5.איבחון מוקדם לקיום רצועה של קרום השפיר – מצב היכול לגרום לקטיעת גפיים ושאר איברים של העובר, המחייב לעתים סיום ההריון בעוד מועד.

סקירת מערכות בסיסית הינה בדיקה פשוטה, ללא סיכונים, ורבנים רבים מתירים ואף מחייבים את ביצועה, על מנת  לשדרג את המעקב והטיפול במתנה הגדולה לה זכינו: מתנת החיים שבקרבינו

בנוסף, חשוב מאד לעבור בדיקת אולטרסאונד שגרתית באמצע השליש האחרון – בסביבות השבוע ה-32-36  – כדי לקבוע את גודל העובר ולשער בדרך זו את משקלו הצפוי בלידה ולהתכונן למצבים מיוחדים בחדר הלידה.

דוגמאות למקרים בהם הבדיקה הזו עשויה להציל חיים:

1. הערכת קצב גדילה עוברי בנשים עם חשד לאי-ספיקה שלייתית, לצורך שקילת ילוד מוקדם [כי הילד המסכן 'מורעב' בפנים].

2. מדידת כמות מי השפיר, בזמן חשד לריבוי או מיעוט מי שפיר בבדיקה קלינית.

3 מעקב קצב גדילה במקרה של סוכרת, למניעת גידול עובר בעל משקל עודף, מה שיכול לחסוך בעוד מועד ניתוח קיסרי.

4. בירור מנח העובר (הצורה שבה הוא מונח ברחם) ומצגו (מיקום החלק המקדים יחסית לתעלת הלידה). זו עובדה חשובה ביותר להחלטה על צורת היילוד. בירור זה חשוב במיוחד לפני לידה מוקדמת או מאיימת (צירים או פקיעת מי שפיר), ולפני השראת לידה מתוכננת. כך למשל ניתן להפוך עובר ממצג עכוז למצג ראש סביב שבוע 38-37, ומיד אח"כ לגרום ללידה על מנת למנוע סיבוכים העלולים להתהוות בעקבות לידת עכוז.

 5. קביעת מצב השליה במקרים של דימום נרתיקי. דוגמא חשובה היא האבחנה המוקדמת של שליית-פתח, העשויה במקרים רבים מאוד להציל את העובר.

הריון עודף: בהריון עודף יש צורך לבצע בדיקת אולטרסאונד כל שלושה ימים עבור מעקב של ניקוד ביופיסיקלי, המורכב מחמישה מרכיבים: כמות מי השפיר, תנועות הנשימה, טונוס, תנועות גוף ודופק עוברי. פרמטרים אלה חשובים על-מנת לוודא את חיוניותו של העובר, מפני שהתנועות שהאם חשה בהם אינן קנה-מידה מספק בהריון עודף, והסיכון לחיי העובר עולה ללא מעקב אולטרסאונד.

מכשיר האולטרסאונד הפך את הרחם לשקוף, כך שכבר בשבוע השישי-שביעי תוכלי לתקשר עם העובר ו'לראות' אותו, את תנועותיו, ואפילו את תגובותיו להתרחשויות שונות. חוקרים הצביעו על יצירת קשר רגשי עמוק של האם לוולד, ורקימת תחושות אמהיות [ואבהיות] ראשוניות, לאחר התבוננות בעובר על גבי צג העל-קול,  וזו, אגב, הדרך היעילה ביותר לגמילת האשה ההרה מעישון.

הכל בעיני המתבונן… אפשר להרכיב משקפיים ורודות ולהתלהב מכך שהלב בריא, והגפיים תקינות, ויש עצם אף [סולד!] – כל אלו מקטינים סטטיסטית את הסיכון למומים בעובר, ואפשר להתמקד בהרחבה הקלה באגני הכליה, ולהעצים את הממצא, ולהתעטף בשחורים… מה את מעדיפה??

לעוד פרקים בסדרה