בוקר קיצי. היא נכנסת למרפאה עם מבט נחוש, קצת חסרת סבלנות. מתיישבת על קצה הכיסא, ופותחת בשיחה קולחת והחלטית: "ד"ר, יש לי 'עקרות הלכתית'. באתי לקבל ממך מרשם להורמונים".
במרפאות הפריון אני פוגשת נשים מהציבור הדתי על כל גווניו ואף נשים מסורתיות – המשותף בין כל הנשים הוא ההקפדה על דיני הטהרה. מצוות הטבילה היא באמת מצוה ״עם מזל״, וישנן לא מעט נשים שלא מקפידות על קלה כחמורה, אך דואגות לשמור בהקפדה על חוקי הנידה. האמת היא שזה לא ממש מפליא, שהרי זו ״מצוה רבה״ – דהיינו שהדירוג שלה גבוה בהיררכיה ההלכתית.
כאמור, כמעט מדי יום נכנסת אישה אחת או יותר שמכריזה שיש לה עקרות הלכתית, "בדקתי עם מקלוני הביוץ וראיתי שאני מפספסת את התאריך". הניסיון שלי מראה שרק חלק קטן מהנשים שפונות למרפאת פריון מחשש לעקרות הלכתית, אכן לוקות בה – דהיינו שהביוץ מתרחש לפני הטבילה ולכן לא מושג הריון. במחקר שבוצע על בסיס נתונים של כ-5,000 נשים שטופלו במרפאות הפריון שניהלתי, נמצא כי השכיחות האמתית נעה בין 5% ל-10% בלבד.
אז למה הבלבול?
כי בתוך הסל הזה שנקרא עקרות הלכתית נהוג להכניס בצורה שגויה גם נשים מבוגרות (וכשמדובר על ענייני פריון גיל 35 ומעלה הוא גיל מבוגר) שאצלן הביוץ המוקדם הוא רק סממן לירידה באיכות הביציות. זאת אומרת שהביוץ המוקדם הוא התרנגולת ולא הביצה (או הביצית…), ואי-הפריון באוכלוסיה זו לא קשור כלל לתזמון הטבילה, כי אם לאיכות הירודה של הביציות שגורמת לביוץ להתרחש מוקדם. הזזת הביוץ במקרים אלו לא תועיל כלל להצלחת הכניסה להריון.
ישנן גם תת-קבוצות, כגון נשים שהביוץ אצלן מתרחש במועד, אבל בתקופה שלאחר הביוץ ישנו חוסר בפרוגסטרון ולכן ההפלגה קצרה, ונדמה להן שזה בגלל ביוץ מוקדם – ולא כן.
קבוצה נוספת כוללת נשים עם דימום ויסתי ארוך מהמקובל, מצב שאינו קשור כלל לביוץ מוקדם כי אם לבעיה רחמית בדרך כלל, שההתייחסות אליה היא אחרת והטיפול בהתאם. לצורך אבחנה בין מקרה למקרה, דרוש בירור מעמיק.
לעיתים קרובות נוצרת בעיה דמוית עקרות הלכתית אך ורק בגלל שהאישה מחמירה על עצמה, ואיננה פונה לרב עם שאלות הכתמים. להערכתי זה קורה יותר באוכלוסיות שבקיאות פחות בהלכה, ואינן מודעות להקלות הרבות שיש בנושאי כתמים, ומורגלות פחות בשאלות רב בנושא הזה. אני נוהגת לומר לנשים: "בשביל להחמיר אין צורך ברב. את זקוקה לרב בשביל להקל".
הטיפול התרופתי בביוץ מוקדם אמיתי הוא קל ביותר. מדובר במספר כדורים בודדים שמכילים אסטרוגן טבעי, שניטלים למשך כשלושה ימים בלבד בכל מחזור טיפולי. אם לא מושג הריון לאחר זמן מוגבל ממילא קיים צורך בהערכה מחודשת לצורך מציאת סיבות נוספות לאי-הפריון.
לאחרונה, התפתח פולמוס סביב נושא העקרות ההלכתית, והיו שהציעו לקצר את ימי שבעת הנקיים. הצעה זו נבעה מבורות בסיסית, או מחוסר הכרה בהחלטיות ההלכה. בין רופא/ה ירא/ת שמיים לבין הפוסקים ישנו בדרך כלל שיח זורם, כי הרי מדברים אותה שפה, ובנוסף, ההכרה בחשיבותה של אמונת החכמים, תגרום לנו לכבד את דעתו של הרב הפוסק.
לפני זמן מה, טלפנתי לפוסק חשוב לשם התייעצות בעניין אישה שנבדקה במרפאה, שלא הייתי בטוחה איך לנהוג בעניינה. פתחתי את השיחה באלו המילים: "רציתי לשאול את הרב… כדי שהגיהינום שלי יהיה גם עליו", ואז הוא ענה, בפקחותו- "בתנאי שגן העדן שלך יהי גם עלי".