על חיסונים

מבט חטוף לכיוונה, והראש מוסט הצידה, וחוזר חלילה… לחישות ועוד לחישות סביבה; החברות לא מזמינות אותה לטיולים, למרות שהיא חובבת טבע, 'כי זה מידי מורכב'… להעמיס את כיסא הגלגלים ולדחוף את העגלה בשביל לא מרוצף… היא למדה לימודים גבוהים, קיבלה את התואר, אבל בכל ראיון עבודה היא מקבלת את אותה תשובה: 'לצערינו כרגע זה לא אקטואלי..'. השדכניות פוסחות על שמה, עובדה שאין לה אף הצעה אחת… היא מחכה לפגישת ההידרותרפיה השבועית, עם המטפלת החייכנית והעדינה – שם בבריכה תמצא מרגוע לכל מכאוביה: היא תרחיק מעצמה את כיסא הגלגלים, ותורד למי הבריכה במנוף מיוחד שממתין לה, ובתוך המים החמימים היא תרגיש איך גופה המעוות שט לו בנחת, שוכח מנכותו. שירי לקתה במחלת הפוליו, לפני עידן החיסונים.

החיסונים נחשבים לפריצת דרך ברפואה המונעת. החיסון מגן על בריאות ילדינו מפני הידבקות במחלות ויראליות קשות. כל חיסוני גיל הילדות ניתנים ע"י המדינה בחינם במסגרת טיפות החלב, והם באים למנוע את המחלות הקשות קרמת [דיפטריה], צפדת [טטנוס], שעלת, שיתוק ילדים [פוליו], חזרת, חצבת, אדמת, אבעבועות רוח, 'ורוט וירוס', דלקת כבד ['צהבת'] נגיפית A ודלקת כבד נגיפית B. נוסף לווירוסים הנ"ל קיימים גם שני חיידקים שפותחו חיסונים נגדם – הפנוימוקוקוס [יש בו 13 זנים] שגורם לדלקת ריאות קשה ולאלח דם, והמופולוס אינפלואנזה שגורם לדלקת קרום המח.

לפני כעשור הוחלט באנגליה לחדול מנוהל החיסון לאוכלוסיה כולה נגד נגיף השעלת, ותוך זמן קצר פרצה מגפה נוראית של מחלת השעלת בילדים שגבתה קורבנות רבים, ביניהם גם כאלו שחוסנו בעבר – אך החיסון לא עמד מול הדבקה מילד הנושא מחלה פעילה!

הידע שנצבר בנושאים הרפואיים מבוסס על  תהליך יסודי. אחרי המחקר התיאורטי מתחיל ניסוי  על חיות, ואחר כך אם הכול מתנהל כשורה מבצעים מחקר מבוקר כפול-סמיות על בני אדם עם חלוקה לקבוצות כולל קבוצות בקרה, ואחר כך בשלב השלישי מתחילים מחקר קליני. הצעדים בהם מתקדמת הרפואה הם אמנם גדולים מאד, אך התהליך הוא איטי ומבוקר היטב, בהתבסס על העיקרון החשוב, אותו טפטפו לנו כסטודנטים כבר מהיום הראשון בו פקדנו את ספסלי בית הספר לרפואה: ראשית כל, רופא יקר, אל תזיק – PRIMUM NON NOCERE!

למרות הידע הרפואי המוצק התומך בצורך הקריטי בחיסונים המקובלים, אנו מוצאים שלפתע מופיע לו מדיום שפוגע בהעברת מידע רפואי זה, והוא הרשת. היום השימוש במדיה בנושאי בריאות הוא עצום, הרשת מלאה במאמרים שקוראים תיגר על הרפואה ה'ממסדית' ויוצאת נגד החיסונים, ואז מסתבר פתאום שדווקא 'המערכת החיסונית' של מערכות הבריאות ברשת החברתית היא החלשה, והיא העומדת חשופה בצריח, ללא נכסים דיגיטליים מספקים על מנת לאפשר תגובה בזמן אמת…נדמה לי שהקורונה לימדה אותנו שיעור בענווה אל מול אימת הווירוסים. וירוס זה דבר מסוכן- נדוקה!

ועם כל זה, גם תחלואה בפוליו למשל, יכולה להיראות אחרת. יש לי קרוב משפחה שלקה בפוליו בגיל שמונה. הוריו קיבלו החלטה נחושה שלא לוותר לו על פיתוח עצמאות, ועמדו על כך שהוא יתאמץ כדי להגיע להישגים כמו כל שאר הילדים בני גילו. הוא בעל משפחה ברוכת ילדים לתפארת, איש תורה וסבא מאושר ואשתו מיילדת מסורה. למרות נכותו הקשה הוא מנהל חיים רגילים כאדם בריא. ילדיו חייכניים, והבית תוסס תדיר. לפני מספר שנים, כששהיתי בביתו, חזיתי במחזה מרהיב בו הוא רודף בעגלת הנכים שלו אחר בן שובב שהגיעה לו 'מנה', והילד 'משקשק'… ברור היה בבית הזה מי הוא בעל הסמכות. הכול עניין של חינוך.

נקווה שאף שירי תזכה להקים משפחה ברוכה, ולהגשים את כל חלומותיה. מגיע לה, לא?

פורסם במגזין אשת