admin
מתוך עיתון פנימה, גיליון ה' באב תשע"ו
מחקרים מוכיחים כי נערות דתיות סובלות פחות מדימוי גוף נמוך. מה ההסבר לכך? ומתי תדלק בכל זאת נורת אזהרה?
היא מביטה במראה. בחורה תמירה, שדופה וחיוורת. מבטה נוגה, שערה דליל וגבות עיניה משוכות בדאגה. והנה, מול עיניה ניצבת נערה עגלגלה מדי עם מבט חתום. זהו הסיפור של דימוי גוף שלילי.
לפני כמה שנים התפרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' מחקר שבוצע בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, וממנו עולה שנערות דתיות סובלות הרבה פחות מדימוי גוף נמוך מאשר חברותיהן החילוניות.
מסקנה נוספת שעלתה מהמחקר היא שככל שהנערה דתית ומאמינה יותר, כך יהיו לה פחות הפרעות אכילה, מידת שביעות הרצון שלה ממראה גופה תעלה, ולא יפריע לה במיוחד אם היא שמנה או רזה מדי. ההתעסקות שלה בתזונה ובמשקל גופה תהיה נמוכה יותר, ודימוי הגוף שלה יהיה גבוה יותר ובריא יותר.
אחד ההסברים שניתנו לתופעה הוא שהחברה המערבית מייחסת חשיבות רבה למראה החיצוני, בעוד שהחברה הדתית מחנכת את הנערות לחשוב שהמראה החיצוני חשוב פחות ומה שחשוב באמת הוא להצליח כאם וכאשת משפחה.
בין השאר נטען שנערות ונשים דתיות אינן מקפידות על מראה גופן ועל הופעתן החיצונית, אך דומה שההבדל הוא שאלת הגיל. בחברה הדתית נערה בשנות העשרה המוקדמות אינה מועמדת לנישואין, ובדרך כלל גם לא לקשר קרוב עם בנים. ככל שרמת הדתיות שלה עולה, כך היא פחות מתעניינת בנעשה אצל המין השני בגיל עדין ורגיש זה.
לכן, בשנים אלו של עיצוב תדמית הגוף שלה, היא משוחררת מהדרישות המופרזות ומהתחרות הבלתי אפשרית עם בנות גילה על מראה הגוף המושלם, ויכולה להעריך את המראה שלה בצורה רגועה יותר ולחוצה פחות.
רק כשתגיע לסוף גיל העשרה ותחשוב על יצירת קשר עם בנים, היא תתחיל באמת לעסוק בשיפור המראה, עם הבדל אחד גדול – אז היא בוגרת יותר, מעוצבת יותר, ואינה נוטה לפתח הפרעות נפשיות בגלל שמראה גופה אינו המשופר ביותר לדעתה.
נקודה חשובה לציון היא שהפרעות אכילה מצטיירות בכתבה כבעיה קטנה ושולית בהתנהגות. אך האמת היא שמאחורי השם הניטרלי הזה מסתתרת סדרה של הפרעות קשות מאוד, ובמרכזן הפרעה שנקראת אנורקסיה. בנות, בעיקר בשנות העשרה המוקדמות, אשר לוקות בהפרעה קשה זו מדמיינות שהן שמנות מדי – גם כשהן רזות מאוד, ונכנסות לסחרור של הימנעות מאוכל עד כדי ירידה דרסטית במשקל ופגיעה בבריאות. בלי התערבות רפואית ופסיכולוגית בנות אלה עלולות להגיע לסכנת חיים.
תזונה לקויה
נושא התזונה של בני ובנות הנוער עלה לאחרונה בדיון שנערך בוועדת הבריאות של הפורום למנהיגות נשית מטעם הבית היהודי בראשות עידית סילמן הנמרצת, אשר דן בקידום בריאות הציבור בדגש על המגזר שלנו. בין השאר הועלתה בדיון השאלה ממה מורכבת ארוחה בישיבות ובאולפנות. למרבה הצער והפליאה התברר שבדרך כלל מדובר במזון עתיר קלוריות, פחמימות ושומן רווי, כאשר סלטים חיים וירקות ירוקים מהווים מיעוט קטן מהתזונה הכוללת.
שנות הנעורים הן שנים קריטיות לבניית העצמות ולוויסות הורמונלי של מערכות הגוף, ותזונה מגוונת ובריאה קריטית בשנים אלו יותר מאשר בשנים אחרות. הדבר נכון ביתר שאת אצל בנות השירות הלאומי, שסובלות מחסכים תזונתיים מבהילים.
מדי שבוע אני רואה במרפאתי בנות שזה עתה יצאו מהבית ומהאוכל של אימא, חלקן במקומות שבהם הן אמורות לבשל לעצמן אך לא תמיד יש להן זמן, תקציב או ידע בבישול, ואז הן חוטפות מכל הבא ליד – העיקר שיהיה זול, זמין ומשביע.
חסכי השינה של השנה הזאת מצטרפים לחסכים התזונתיים, והמחיר שהבנות משלמות עלול להיות כבד – בין השאר השמנת יתר, הופעת אקנֶה, ירידה במשקל או הפרעות אכילה, וכן שיבושים הורמונליים שדורשים התערבות רפואית.
נבטים במקום סוכריות
ואם בענייני תזונה עסקינן, מזה שנים שבן הזקונים שלנו מוטרד מכך שיום הולדתו חל בערב יום הכיפורים וזריקת הסוכריות המסורתית בעלייה שלו לתורה עלולה להתבטל, ולכן הוא עומד בכל תוקף (ולא רק מהסיבה הזו כמובן) שנחגוג בתאריך מאוחר יותר. למזלנו נותרו לנו עוד חודשיים-שלושה לדון בכך.
בכל מקרה, יש הסוברים שהוא לא היחיד שצריך להפסיד את דברי המתיקה באירוע הזה. כן, יש מי שרואה לנכון לנפץ את חלומותיהם הוורודים של הילדים הקטנים שמזדחלים במסירות נפש בין רגלי המתפללים בציד אחר הסוכריות הנכספות.
בישיבת ועדת הבריאות שהזכרתי לעיל העלתה תזונאית מומחית הצעה לחייב את הציבור להחרים את זריקת הסוכריות על חתני בר המצווה כדי לשמור על בריאות ילדינו היקרים, לבל ייחשפו לצבעי מאכל, ה' ישמור.
ומה תהיה האלטרנטיבה? אולי נרעיף על ראשם נבטים ושאר ירקות כתחליף? אני מסופקת אם הרעיון הזה יתפוס.
אגב, אחד מחלומותיי הוא להיות מחלקת הסוכריות בעזרת הנשים של בית הכנסת. בעיני רוחי אני עומדת ליד פתח בית הכנסת ומסביבי ילדים וילדות (זכות קדימה לבנות, כמובן) שמצפים בעיניים כלות לדבר מתיקה, ועשרות ידיים מושטות לעברי בציפייה ובברכת שבת שלום. מעין עולם הבא.
אך יש לי רעיון עוד יותר מקורי: זריקת סוכריות על ראשה של בת המצווה מכיוון עזרת הגברים. כך תזכינה הבנות הפעוטות סוף סוף בערימות של ממתקים, קל"ב, בלי הצורך לשוטט בשדות זרים – בעזרת הגברים. מה דעתכן?