את הציטוט הבא מצאתי בספרו של יוסי אש ונחמן לידור 'הדרך אל העו"שר – חוכמת הניהול של כלכלת המשפחה'.
בארוחת הערב הסתכלתי על שלושת ילדי והרגשתי מיליונרית. מה זה מיליונרית, מיליארדרית.
את מי זה מעניין בכלל כמה הם עולים, חשבתי לעצמי, הרי כל חיוך שלהם שווה מיליון. אנחנו רוצים שתדעו את דעתנו הנחרצת – ילדים הם שמחה, ואין שום כסף בעולם שעומד מולה. עולה המון כסף לגדל ילד, אבל בהשוואה בין ילד לכסף הילד מנצח בענק. לכו על זה. רוצו. השיקול הכלכלי הוא לא רלוונטי פה'. אבל פרופסור טרכטנברג טוען אחרת.
פרופ' מנואל טרכטנברג הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ת"א, ולשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה. נתניהו מינה אותו אחרי 'מחאת האוהלים' לראש ועדה לחקר יוקר המחייה בארץ ומאז הוא עלה לכותרות, ונראה כי הוא מנסה שלא לרדת מהן. כבר לפני חמש שנים הוא קבע שהבעיה הכלכלית-חברתית העיקרית בארץ היא עודף הילודה [!] – הארץ נהיית צפופה יותר ויותר, מה שמעלה את יוקר הדירות בפרט ויוקר המחיה בכלל.
והרי עד שהילדים נהפכים רנטביליים ומכניסים הון למדינה ,עוברות הרבה שנים ובינתיים המדינה צריכה למעשה לממן אותם, בקצבאות ילדים ,(שכבר קוצצו כמה פעמים) בהנחות במס להורים, בחינוך ובבריאות. המסקנה- פשוט צריך ללדת פחות. לפני חמש שנים קמה זעקה מרה על דבריו, אבל בדיוק אז התחילו מערכות הבחירות שלא פסקו עד היום, וכידוע- צרות אחרונות משכיחות את הראשונות, והנושא ירד מסדר היום הציבורי.