על החשיבות שבשמירה על בריאות האשה
מטלות ותפקידים רבים מונחים על כתפי האשה של היום. מסיוע בפרנסה ופעילויות חסד ועד נטילת ה"פיקוד" על התנהלות המשפחה ברמה שלא היתה מביישת אף מפקד פלוגה. אך בין התרוצצות אחת לאחרת, תוך דאגה לכל העולם, יש לשים לב לשמירה על האיזון והבריאות הנשית.
ונשמרתן לנפשותיכן – על מנת להמשיך ולהיות מי שאתן.
כרופאה אני נפגשת פעמים רבות בנשים בגילאי גיל העמידה, שמספרות לי בצחקוק של מבוכה שלא דרכה כף רגלן במרפאתה של רופאת הנשים שלהן מזה עשר שנים ויותר. ואז אני מגייסת מבט רציני, שבא לבטא את השתוממותי ממציאות זו…
עוד הגדילו לעשות קבוצת נשים חד-הוריות, לפני מספר שנים, כשהוזמנתי להעביר להן הרצאה על בריאות האשה, והן פנו למארגנת האומללה בטרוניא: 'למה הבאת לנו רופאת נשים? הרי אנחנו לא קשורות יותר לעולם הנשיות', אמירה שגרמה לי לחוש צער כלפיהן.
'ורפא ירפא' – בורא עולם מצפה מאתנו לשמור על בריאותנו תוך שמירה מוקפדת על הגוף שהוא הפקיד בידינו. כמו שלא יעלה על דעתנו לפספס ביקור עם הפעוט בטיפת חלב, כך גם עלינו לפקוד את המרפאה בצורה עקבית וקבועה, שהרי איננה דומה ערכה של רפואה מונעת לרפואה העוסקת ב'כבוי שריפות' והתמודדות בזמן שמגיעה המחלה לפתחינו.
כפי שניתן לצפות, הרופאה הראשונית של המגזר הנשי בשנות הפריון היא בדרך כלל רופאת הנשים. זאת מאחר ואליה פונים בתקופה שקודמת ללידה וזו שלאחריה תוך התייעצויות רבות הקשורות למעגל הפריון וההולדה. בהשוואה לכך ניתן לומר כי דווקא הגברים לוקים בחסך-רפואי עקב כך שבדרך כלל אין להם רופא ראשוני בשנות צעירותם, וכך עלולים להיזנח סימנים ראשוניים של מחלה. כיום קיימת מגמה להחזיר את המטוטלת לכיוון של הקמת מרכזים לבריאות הגבר תוך התייחסות מגדרית לתחלואיו, כולל מחקרים בנושא 'האנדרופאוזה' – גיל המעבר הגברי, לאחר שהוא הוזנח לטובת הקמת מרכזים לבריאות האשה ומחקר ענֵף בנושא גיל המעבר הנשי.
הביקור במרפאה יכלול שיחת פתיחה על חשיבות הפעילות גופנית (כולל הנפקת 'מרשם רופא' לשלוש שעות שבועיות של פעילות גופנית נמרצת, מינימום), והמלצה כללית לאורח חיים פעיל. חשוב לבדוק עם המטופלת מהם סוגי הפעילויות הספורטיביות שנעימות לה, כדי שתהיה היענות טובה להמלצה, וכך לא יישאר, למשל, מכשיר ההליכה מיותם, לצד מנה גדושה של ייסורי מצפון מצד האשה. ההמלצה יכולה לכלול ריקוד, פעילות אירובית במים, שחיה, הליכה, ריצה, עליה וירידה במדרגות, קפיצה על חבל ועוד כיד הדמיון הטובה. ניתן לצרף את הבעל כ'חברותא' להליכה, למשל, וכך נוסף על שמירת בריאותו, תהיה להם 'שעת כושר' לקיום שיחות זוגיות, שערכן לא יסולא בפז.
בהמשך, נדבר על החשיבות של תזונה בריאה, תפריט מאוזן, ושמירה על משקל יעד על פי עקומות מובנות ומותאמות לגיל האשה ול-BMI (משקל חלקֵי גובה בריבוע) שלה. בהזדמנות זו, בה נמדוד גובה ומשקל, נוכל לזהות, למשל, ירידה בגובה, העלולה להצביע על דחיסת החוליות בעקבות אוסטיאופורוזיס.
הבדיקות המומלצות לשמירה על בריאות שלמה:
במרפאתי, אני נוהגת לחלק טופס למטופלות שנושקות לסוף גיל הפריון, עם רשימת 'שיעורי בית' הכוללת את הבדיקות החשובות הבאות:
בדיקה גופנית כללית מידי שנה, מדידת לחץ הדם, ביצוע בדיקות דם ושתן רוטיניות הכוללות בדיקת שומנים בדם, סוכר בצום, ספירת דם שלמה, תפקודי כבד וכליה, בלוטת התריס ובדיקת שתן. בנוסף אני ממליצה על בדיקות חוץ, הכוללות ממוגרפיה מידי שנתיים, ביצוע של בדיקת צפיפות עצמות כנ"ל, אולטרסאונד של האגן הקטן, ובדיקת דם סמוי בצואה.
אלה הן בדיקות בסיסיות, אך כמובן שלכל אשה נתפור את החליפה הייחודית שלה על פי נתוני התורשה, התרופות שהיא נוטלת, וההיסטוריה הרפואית שלה.
ישנן נשים שפוקדות מידי שנה את המרפאה ל'אוברול' שנתי, ובסיום הפגישה מסמנות כבר ביומנן את הפגישה הבאה בעוד שנה. ואכן, אשה שמכבדת את בריאותה עושה חסד עם עצמה, עם משפחתה, ועם בוראה. פעמים רבות עולה טענה שהרפואה הממסדית אינה עסוקה דיה ברפואה מונעת, אך יש לדעת שהדלת פתוחה, הידע זמין, ורק צריך לגשת ו'מי שצריך יבוא וייטול'…
שלום ד"ר קטן. רציתי לשאול,אני בת41.5 עם 7 ילדים ב"ה. רוצה אך מפחדת מהריון נוסף בגלל שגם ככה ריצפת אגן אצלי לא משהו, נשארת לי בטן אחרי הריון וגם בגלל שהעובר בעצם לוקח מהאם סידן וכו' ואני מפחדת שאח"כ יהיו לי בעיות בחניכיים,נשירה, מחסור בסידן, ברזל וכ' מה דעתך?
ד"ר קטן לא משיבה דרך המחשב, נא לפנות למרפאות. תודה