היה זה לפני שלושים וחמש שנה. גרנו בקיבוץ שעלבים, בדירה קטנה עם דשא ענק. הייתי יולדת טרייה ומאושרת, כחודש לאחר הלידה השלישית שלנו, ותינוק יפהפה עם שער קטיפתי ואף סולד, חבוק בזרועותיי. והנה, שעת השכבת הגוזלים, ונשמעות דפיקות בדלת. מעבר לדלת עמד זוג צעיר נחמד וחייכן [כמונו] עם תינוק קטן בידיים [כמו שלנו, והודיע שהוא הגיע עם כל הפקלאות כדי להיכנס לדירה. לא לגמרי הבנו מה קורה, אבל היה ברור לנו שאין מצב. הדירה שלנו בישיבה תהיה מוכנה רק בעוד שבועיים. אז מה עושים? לאחר דקות ספורות, הם קבלו החלטה מחויכת להשאיר את הפקלאות [ערימה צנועה ביותר] על הדשא שלנו בקיבוץ, ונסעו לשבועיים טיול עם התינוק הקטן ועם המון שמחה בלב. זאת היתה משפחת ניסימי.
הרב ניסימי עזב את רשות מועצת העיר שדרות כדי ללמוד תורה. הוא יכל לטפס במדרגות ההיארכיה הפוליטית, ובוודאי היה מצליח מאד. אבל הוא בקש למלא את כרסו בתורה, וכך עשה. שנים רבות. גרנו בשכנות בישיבת שעלבים ,כאברכים, וגילה ז"ל היתה חברתי הטובה במשך שנות ארוכות. ציירנו יחדיו, שחינו ביחד, וגדלנו יחד את ילדינו. לאט לאט התרקם ברב רחמים הרצון לחזור לעיר מולדתו, שדרות, וכעת ממקום של שליחות תורנית כדי להקים רשת של גרעינים תורניים. הראשונים היו בשדרות בקצרין ובבית שמש. הישיבה תמכה בו מאד בהתחלה. ועם הרבה התמדה, ומסירות, וסייעת בשמייא, הוא הקים אימפריה.
רשת הגרעינים התורניים "שעלים" הצליחה להוביל בשלושת העשורים האחרונים מהפכה חברתית באמצעות הגרעינים התורניים הפרוסים ברחבי הארץ. זוגות צעירים ומשפחות אידיאליסטיות המתיישבות בערי פיתוח ובשכונות בערים, מקדישות את חייהן לשיפור הרווחה החברתית והחינוכית והעמקת הזהות היהודית במקום. הם יוצרים אקלים מתאים לשינוי חברתי וקידום האוכלוסייה החלשה באמצעות אינטגרציה חברתית, הקמת מוסדות חינוכיים ומעשי חסד רבים ומגוונים. הגרעינים פרוסים בקצרין, בית שמש, צפת, עכו, אור יהודה, גבעת אולגה, חיפה, בת ים, גדרה, נתניה, וירושלים. ועוד היד נטויה. מפעלי החסד הרבים, כדוגמת בתים חמים לנוער בסיכוי, אירועי בר/בת מצוה, לילות סדר ציבוריים, וחלוקת סלי מזון , מקרבים בין כל חלקי האוכלוסייה.
זה קצת מזכיר לי את ההתפתחות המודרנית במחקר ובשימוש בתאי גזע. מתחילים מתא אחד [אדם אחד] מולטי-פוטנציאלי [רב פעלים וכישרונות] ויוצרים תאים של רקמות שונות- סחוס, לב, עצב- לשם ריפוי של מחלות ניווניות, צלקות לבביות ועוד. בדיוק כמו הגרעינים בבית שמש, קצרין, ושדרות- שמגיעים לכל פינה, מפיצים טוב, נוגעים בנשמות, ומתנחלים בלבבות