זה לא סוד שאני מתגעגעת לחיבוקים עם כולכם, מה שנמנע ממני זה חמישה חודשים
מבין הרווקים שלנו, נדמה כי רק משה מוכן לקבל חיבוק ממני…
היום הוא חזר לקפסולה.
כשנפרדנו , כל אחד עטוף בניילוניות שלו [אני בשניים], חיבקתי את המותן שלו חזק חזק.
אני מזמינה את האחים והגיסים, האחיות והגיסות, האחיינים והאחייניות, לחבק חזק את הרווקים עבורנו….
ובשבת, זכיתי לראשונה להתכרבל מתחת לטליתו של אבא ולקבל חיבוק [במקום משה ואביה]
ופתאום חשבתי שזאת הפעם הראשונה בחיי שעטפו אותי מתחת לטלית בזמן ברכת כהנים
בחו"ל -יש ברכת כהנים רק במועדים. ותמיד ישבנו ליד בבי בעזרת הנשים
סבא מרדכי היה עסוק במניין – הוא היה גם חזן ובעל קורא קבוע….
מעשה בחיבוקים…