מבצע אנטבה בכיס הקטן. רק יצא כוכב שלישי, והטלפון מצלצל. מה נולד? למרות שאני אמא שמלווה את ההריונות של חלק מבנותיי גם כרופאה גינקולוגית, לא זכיתי הפעם לראות צילומי אולטרסאונד רלוונטיים, כך שתעלומת מין היילוד עומדת בעינה. "אמא, נולד בן. איזו שמחה". אני מבררת פרטים רלוונטיים כאמא רופאה – מי הייתה המיילדת, איך התקדמה הפתיחה, מתי נפקעו המים, האם היו ירידות בדופק, האם הוסיפו לך פיטוצין, באיזה שלב קיבלת אפידורל, ומה עם התפרים? – כך אני יורה צרור של שאלות לעבר היולדת המותשת, ורק אז מתחילות דפיקות הלב שמתחיל להפנים מה כל זה אומר – ברית בשבת קודש בעזרת ה'.
ברית זאת ברכה ענקית, ובוודאי כשנולד בן לאחר שתי בנות. וברית בשבת קודש לילדה שלנו ה"עשירית קודש" – כמה נפלא. מפגש משפחתי. את האוכל נזמין מקייטרינג תימני חביב וטעים שהילדים אוהבים. מוהל מקסים גר ממש מולנו – גם פייטן ומחנך וזמר ומקובל ועוד. הוא יביא איתו כרית של ברית. לסעודה שלישית הבנות מביאות פשטידות ועוגות. אממה – לארגן דירות למפגש משפחתי זה תהליך שמכניס את מבצע אנטבה לכיס הקטן, ועוד נשאר מקום.
משפחה בטור הנדסי. אחרי יומיים מייגעים שבהם הייתי צריכה לתזז בין המפתח מתחת לאגרטל הכחול ובין התריסים החשמליים בסלון, והמזגן על שלט בחדר ילדים אבל לא בחדר הורים, והאם להשאיר בוילר – באיזו דירה מדובר ועוד, הגעתי למסקנה ברורה שצריך תוכנית אקסל ממוחשבת. כמה דירות אצטרך, איפה יש מיטות תינוק, מיטות על קומות לא יתאימו למשפחה הזאת. והדירה הזאת מרוחקת ויש לה מדרגות, להם עקרוני מזגן, ופה האור נכבה מוקדם מדי עבורם – יש ילד יונק וצריך לקום אליו בלילה. אני יושבת לי עם הרשימות. אֵם התינוק תשמח שהמעגל הקרוב של האחים והגיסים והאחיינים שלה ישתתפו בשבת הזאת. אבל איפה נשכן אותם? טוב, זה המחיר שמשלמים כשזוכים למשפחה גדולה. ועם השנים הגדילה לרוחב מתרחשת בטור הנדסי, במכפיל כוח ענק. ועל זה אנחנו מתפללים.
"ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו". לכאורה זאת ברכה לא הגיונית. אם חמישה רודפים מאה, מאה אמורים להצליח לרדוף אלפיים אויבים, איך מגיעים לרבבה? אלא שרבים שעושים מצווה יחד מביאים איתם מכפיל כוח ענק, ולכן ההצלחה שלהם בפועל עולה בטור הנדסי מול המעטים, ולא בטור חשבוני כפי שניתן היה לחשוב. שלמה המלך כותב "והחוט המשולש לא במהרה יינתק" – חוט משולש עבה רק מעט יותר מחוט כפול, אך קשה הרבה יותר לקורעו. אין מדובר בטור חשבוני, אלא בטור הנדסי, שעולה בחדות. וכך, כשזוג צעיר יוצא לדרך ועומד תחת החופה, הוא כבר מתכנן בעיני רוחו את כל השבט האדיר שישתרג ממנו. אני, בכל אופן, במעמד החופה המרגשת שלנו, חלמתי את הדורות הבאים.
נכד, או הכסף בחזרה. רוב ככל ההורים מתפללים ומצפים לנחת מילדיהם – לראות אותם הולכים בדרך ישרה, מאושרים ומתפתחים רוחנית ואולי גם מקצועית, ובעיקר – בונים בית, המשכיות. אבל אצל זוג צעיר אחד בהודו הסיפור היה שונה. זוג הורים אמידים המתינו שש שנים אחרי הנישואים של בנם לנכד. לאחר שש שנים הם פנו לזוג הצעיר והציבו לו אולטימטום: "או נכד תוך שנה – או פיצויים על כל מה שהשקענו בכם!" בבית המשפט המחוזי בכלכותא הוגשה תביעה אזרחית של ההורים נגד בנם ואשתו על סכום של 650,000 דולר.
ההורים טענו שהם הוציאו את כל חסכונותיהם על לימודיו הגבוהים של בנם היחיד, השקיעו ממיטב כספם בחתונתו המפוארת, ובתמורה – מה ביקשו בסך הכול? הם ביקשו מבנם לדאוג שבזקנותם יהיה להם נכד אחד. הם כבר לא צעירים ולא בריאים, ואם לא עכשיו אימתי. ואם הזוג הצעיר אינו מעוניין לספק את מבוקשם – זו זכותו, אבל מצידם מדובר במקח טעות, והם מבקשים את כל ההוצאות שהוציאו על הילד בבגרותו בחזרה, כולל המכונית היקרה שהם קנו להם לקראת החתונה: "אם אין נכד שבא לבקר, בשביל מה קנינו להם רכב?" הם טענו שחלומו של כל הורה להיות סבא וסבתא, והם חיכו שנים ובעיקר השקיעו את מיטב כספם לשם המטרה הזו, ולכן אם אין נכד הם דורשים בכאב לב את כספם בחזרה.
יתרונות מכת בכורות. הנכד הבכור הוא קצת כמו בן בכור במשפחה. החוויה של ההורות החדשה מפתיעה ומבריקה כמו מתנה עטופה בצלופן. הבן הבכור שלנו היה גם נכד בכור לאמי. כל תנועה או מבע שלו זכו להצטלם בקצב מסחרר, כך שמספר התמונות שלו כתינוק הוא בערך פי עשרה מהתמונות של הבאים אחריו. אני זיכיתי את הוריי במכת בכורות. האגדות מספרות איך כבר בינקותי כמעט ולא עצמתי עין – רציתי לבלוע את העולם, ואולי גם חששתי להניח לדברים לקרות בלעדיי. זר לא יבין את רחשי ליבו של הבכור שכל עולו של עולם מוטל על כתפיו, והוא משמש מעבדת שדה לתעתועי ההורים הצעירים.
אבל יש לכך גם יתרון. הורים בצעירותם משקיעים אנרגיות בטיפוח התינוק הבכור, וכך גם הסבים הצעירים. אך בהמשך הדרך, תשומת ליבם מדוללת ומחולקת בין כמה ילדים. מחקר שנערך על אוכלוסייה גדולה מצא שבדרך כלל הילד הבכור במשפחה יהיה בעל מנת המשכל הגבוהה יותר מבין האחים. זה מצטרף למחקרים הקיימים שבהם נמצא כי ילדים אשר נולדו בכורים נוטים להיות הישגיים ו"מוצלחים" יותר. בל נשכח שהבכור מחנך את האחים הצעירים, מתווך ומכיר להם את העולם, וכך הוא נדרש לשדרג את השגותיו השכליות.
האם היולדת של הבן הזכר היא ה"עשירית קודש" שלנו, ולכן קראנו לה אפרת. אני זוכרת את הערב שבו ישבנו על ספסל בקצה המסדרון בקומת מחלקת יולדות בשערי צדק וחלמנו את הילדה הזאת, שהשלימה לנו מניין צאצאים. ואני כולי פליאה מהילדה שלנו, שמגדלת בנחת את שלושת גוזליה, ממצה את האימהות השלמה והמלאה, לא פוזלת החוצה למרות כישרונותיה המופלגים, מגדלת לנו נכדים בבריאות לכתחילית. מה אפשר לבקש יותר מזה?