לחזק את החוליה החלשה

נולדו טרם זמנם. בכל פעם שהוא נכנס ליחידת הפגים הוא מרגיש כיווץ בבטן. הוא נכנס בשקט ועוטה חלוק צהוב ומסכה מיוחדת. האורות חזקים, צפצופי המוניטור לא מרפים. בנו הבכור שוכב בעריסה שם בפינה בתוך סבך של צינורות, מסכת חמצן מכסה את פניו ושתי זרועותיו הדקות מחוברות לאינפוזיה, אחת מכל צד. זה עתה סיים הרופא ליטול דם עורקי מתוך ידו של התינוק הבוכה ועבר לטפל בפג השכן, שבוכה אף הוא ללא הפסקה. הסבים והדודים מבקשים לראות תמונות של התינוק, אך הוא עדיין מסרב להיענות לבקשתם. הוא כל כך קטן, וכל הצינורות האלה רק יבהילו אותם. אשתו מפצירה בו ללא לאות לתת כבר שם לילד, כדי שהיא ואמה וחברותיה יוכלו להתפלל עליו, אבל הוא מהסס… מי יודע מה ילד יום?

עבדתי חצי שנה בפגייה, וכמעט מדי ערב היו המראות הקשים מתלווים אליי למיטה. הייתי אז בהיריון של התאומות שלי, כך שכמעט מדי בוקר התעוררתי מתוך חלום בלהות הקשור לשתיהן, ובעלי היה עושה בשבילי הטבת חלום.

דילמות של רפואה מתקדמת. פגות מוגדרת כמצב של תינוק שנולד לפני השבוע ה־37 להיריון. כעשרה אחוזים מהיילודים בישראל נולדים לפני המועד. אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה של פגים הוא קושי נשימתי, מפני שהריאות של העובר משלימות את התפתחותן רק לקראת סוף ההיריון – סוף שנקטע בעקבות הלידה המוקדמת. כאשר קיים חשש ללידה מוקדמת מקובל לתת תרופות שיסייעו להבשלה מהירה של ריאות העובר במטרה להגביר את סיכויי ההישרדות של הפג העתיד להיוולד.

עם התפתחות הרפואה המודרנית גיל החיוּת של הפגים הולך ויורד, והיום פגים רבים שורדים אפילו כשהם נולדים בשבוע ה־25 להיריון או במשקל של 500 גרם. מציאות זו מעמידה בפני הצוות הרפואי דילמות לא מעטות, היות שאחוזי הישרדות גבוהים כוללים סיכונים לתחלואה קשה הקשורה לפגות, כגון הפרעות בראייה, בשמיעה, בנשימה ובהתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית ועוד. לא תמיד ניתן לצפות מראש מה תהיה רמת הפגיעה ביילוד עד שהוא מגיע לגיל הילדות. לעיתים קרובות הצוות הרפואי מתלבט בין נקיטת אמצעים אקטיביים להצלת העובר ובין נקיטת גישה פסיבית של שב ואל תעשה תוך לקיחת סיכון מחושב.

להביא מתנה לפגייה. כ־16,000 תינוקות נולדים פגים מדי שנה בישראל. לידה של פג היא אירוע מטלטל. ההורים שציפו לחבוק את ילדם בטבעיות בסלון הביתי מוצאים אותו שוכב בתוך אינקובטור רוב שעות היממה, והם חסרי אונים מול המצב הזה.

'תמנונים לפגים' הוא פרויקט שהחל בדנמרק על ידי אב לתינוקת שנולדה טרם זמנה. מתוך תחושת חוסר האונים הוא החליט לסרוג לבתו תמנון מצמר, בתקווה שזה יעניק לה תחושה של ביטחון. התמנון בעל הזרועות המפותלות שהפגית החזיקה ומיששה דימה כנראה את חבל הטבור, ובכל מקרה – הצוות הרפואי מצא שיפור במדדים הרפואיים של התינוקת. הוא הכניס לאינקובטורים של פגים נוספים תמנונים כאלה, וגם אצלם חל שיפור.

כיום פועל מיזם התמנונים לפגים בעשרות מדינות בעולם, ובהן גם ישראל. ההורים שמחים לקבל אריזת מתנה לפג או לפגה שלהם, שנלחמים על חייהם. הרי פרחים הם לא מקבלים. אחד הדברים היפים בפרויקט הוא היותו חברתי. בתקופת הקורונה אנשים שאיבדו את מקום עבודתם, קבוצות בבתי אבות ובדיור מוגן ועוד רבים ברחבי הארץ סרגו תמנונים לפגים. שיתוף פעולה מבורך.

פסיכיאטר בוועדת סל התרופות. מכל החוויות שעברתי כרופאה, הבוקר ההוא היה הקשה מכולם. נשארתי כרופאה כוננית במרפאה לבריאות הנפש של שכונת שמואל הנביא ברחוב בר אילן בירושלים. בצהרי היום נכנסה לחדרי בחורה בת 19 בליווי שתי נשים מבוגרות ומבוהלות, אמה ודודתה. המבט המזוגג שלה הסגיר את מצבה הנפשי. זה הופיע לראשונה היום, מה שכל כך הבהיל את אמה. הבחורה התחילה להסתובב בבית כסהרורית ולומר משפטים מוזרים, כשהיא מכריזה בין השאר שהיא המשיח. קיוויתי שזו פסיכוזה אקוטית חד־פעמית קצרה שתחלוף והתחלנו בטיפול תרופתי. לאחר שנתיים ראיתי את אותה בחורה כשהמתנתי בקופה בסופרמרקט. הבטתי בעיניה, ולצערי המבט התועה לא מש מהן.

עמותת 'משפחות בריאות הנפש' ערכה מחקר ובו מצאה שבתריסר השנים האחרונות אישרה ועדת סל התרופות מימון של כעשרים תרופות פסיכיאטריות חדשות בלבד, מתוך כאלף תרופות שאושרו לשימוש. זה לא תקין. יצא לי לשבת קצת בוועדת סל התרופות, כאשר החיים והמוות מוכרעים במחי מילה של מומחה רפואי. המחקר בתחום הפרמקו־פסיכיאטרייה מואץ ביותר, ובשנים האחרונות פותחו תרופות שעשויות לחולל פלאים לזקוקים לכך. חלקם הגדול צעירים ממש, בתחילת דרכם. כעת, לראשונה בעשרים שנות קיומה, מונה רופא פסיכיאטר לחבר בוועדת סל התרופות. עוד מיזם חברתי מבורך.

רגע של חולשה. חברה מתוקנת היא חברה שדואגת לחוליות החלשות שבה, וחוזק השרשרת נמדד דווקא בחוליה החלשה. שרשרת יצוקה מפלדה עלולה להיקרע גם אם רק אחת מהחוליות שלה אינה עומדת בעומס. בשעת מבחן, מספיק שאחת החוליות הצדדיות תהיה סדוקה כדי שהשרשרת תיקרע.

קיבלנו הדגמה מוחשית לכך בבריחת ששת המחבלים מכלא גלבוע לפני חודש. הכלא שכונה "הכספת", רצפתו בטון, חומותיו גבוהות ובצורות וממוגנות ומגדלים גבוהים ובהם שומרים מזוינים מקיפים אותו מכל עבריו. מה עוד צריך כדי למנוע בריחת אסירים? והנה מתברר שהסוהרת השומרת נרדמה בדיוק בשעה שהמחבלים יצאו מהמחילה שמחוץ לגדר. חוליה אחת בשרשרת הזאת נמנמה ביום פקודה.

בחיי היומיום של הפרט ושל הכלל יש הרבה מאוד חוליות חלשות שאפשר וכדאי לחזק כדי לשמור על השרשרת כולה. בכיתה נמצאים התלמידים החלשים יותר, בחברה נמצאים האנשים הפגיעים יותר, במשפחה נמצאים אלו שדורשים יותר תשומת לב. אסור להתנהג במידת סדום, זו שמודדת לכולם אותו אורך מיטה ובגד ונעל בהתעלמות מההבדלים ומהצרכים השונים בין איש לרעהו ובין אישה לרעותה. כשיש חבורה מאוחדת, החוליה החלשה בה מתחזקת מכוחו של הכלל. משפחה מאוחדת יכולה להכיל דמויות פגיעות, וכיתת חיילים יכולה להכיל חיילים מתקשים שיתפקדו במיטבם כשהם נמצאים בין חיילים מאומנים. וכמו שנאמר – קל לשבור גפרור אחד ואת זה שאחריו, אך קשה מאוד לשבור לשניים קופסת גפרורים שלמה. אם נשכיל להתבונן בחוליות החלשות, אזי נהפוך את העולם למקום טוב יותר.