פורסם בבשבע | כ"ה באב תשע"ז 17/08/17
כמעט מדי יום נכנסת אשה שמכריזה בחיוך שובב- 'דוקטור, יש לי עקרות הלכתית. בדקתי עם מקלוני הביוץ, וראיתי שאני מפספסת…. באתי לטיפול'.
היא כבר בטוחה באבחנה, ובעצם מבקשת שירות טכני ממוקד לאבחנה הוודאית בעיניה. אך הניסיון שלי מראה שחלק קטן בלבד מהנשים שפונות למרפאת פריון מחשש לעקרות הלכתית, אכן לוקות בכך.
במחקר שבוצע ופורסם בכתב העת 'אסיא', שהשתמש בבסיס נתונים של כחמשת אלפים נשים שטופלו במרפאות הפריון שניהלתי, נמצא כי השכיחות האמיתית נעה בין 5-10% בלבד.
אז למה הבלבול? כי בתוך ה'סל' הזה שנקרא 'עקבות הלכתית' נהוג להכניס בצורה שגויה גם נשים מבוגרות שאצלן הביוץ המוקדם הוא רק סממן לירידה באיכות הביציות [זאת אומרת שהביוץ המוקדם הוא התרנגולת ולא הביצה (או הביצית…), ואי-הפריון באוכלוסיה זו לא קשור כלל לתזמון הטבילה, כי אם לאיכות הירודה של הביציות שגורמת לביוץ להתרחש מוקדם. הזזת הביוץ במקרים אלו לא תועיל כלל להצלחת הכניסה להריון.
ישנן גם תת-קבוצות, כגון נשים שהביוץ אצלן מתרחש במועד, אבל ישנו חוסר בפרוגסטרון ולכן ההפלגה קצרה, ונדמה להן שזה בגלל ביוץ מוקדם – ולא כן.
קבוצה נוספת כוללת נשים עם דימום ויסתי ארוך מהמקובל, מצב שאינו קשור כלל לביוץ מוקדם כי אם לבעיה רחמית בדרך כלל, שההתייחסות אליה היא אחרת והטיפול בהתאם. לצורך אבחנה בין מקרה למקרה, דרוש בירור מעמיק.
הטיפול התרופתי בביוץ מוקדם 'אמיתי' הוא קל ביותר; מדובר במספר כדורים בודדים שמכילים הורמון 'טבעי', שניטלים למשך ימים בודדים בלבד בכל מחזור טיפולי. אם לא מושג הריון לאחר זמן מוגבל ממילא קיים צורך בהערכה מחודשת לצורך מציאת סיבות נוספות לאי-הפריון.
לעיתים קרובות נוצרת בעיה דמוית 'עקרות הלכתית' אך ורק בגלל שהאשה 'מחמירה' על עצמה, ואיננה פונה לרב עם שאלות הכתמים. זה קורה יותר, לפי הערכתי, באוכלוסיות שבקיאות פחות בהלכה, ואינן מודעות להקלות הרבות שיש בנושאי כתמים, ומורגלות פחות בשאלות רב. אני נוהגת לומר לנשים כך- 'בשביל להחמיר אין צורך ברב. את זקוקה לרב בשביל כוח ההיתר שלו'…
לפני זמן מה שלחתי אשה לחדר לידה בשבת עקב כאבי בטן, אך בקשתי קודם לשתף את רב הישוב.
אמרתי לו שאני קראתי לו כדי שהגהנום שלי יהיה גם עליו', ואז הוא ענה, 'בתנאי שהגן עדן שלך יהי גם עלי'….וכמה הוא צדק.