יש שיטות 'טבעיות' שהן נהדרות לטיפול בכאב. קיימת תועלת רבה בשימוש מושׂכל בטכניקות המגע – מסג', רפלקסולוגיה וכד'. אפשר להיעזר בטכניקות של שינוי תודעתי – דמיון מודרך, היפנוזה וכד'.
גם דיקור במחטים נמצא כיעיל בטיפול בכאב כרוני בו המרכיב הנפשי הוא משמעותי. אך צמחי המרפא – זה כבר סיפור אחר.
הרפואה ה'משלימה' מנגנת על נימי נפשו של הפציינט הסובל והמיואש, ומציעה לו 'פיתויים' בדמות צמחי מרפא, והוא בסבלו נכנע. בצמח מרפא יש חומרים פעילים, גם אם הצמח מוצג כצמח טהור, טבעי, נטול כל 'כימיקלים', יש להבין שגם מריחואנה היא צמח טהור, ועוד הרבה חומרים פעילים-ביותר מופקים למעשה מצמחים. צמח שאין לו 'אבא', שלא נעשו סביבו מחקרים מבוקרים רחבי היקף, עלול להיות מסוכן. סוג של 'ריפוי-פיתוי'.
יש שיטות טבעיות ללידה. לידות בית, למשל. או לידות מים. יש היום מרכזי לידה מסודרים עם מילדות שאף קיבלו את אישור משרד הבריאות. ויש קומץ של מילדות-בית מומחיות ביותר .יש חדרי לידה עם ג'קוזי, כדור פיזיו, טיפולי יוגה ורפלקסולוגיה – הכול על מנת להפוך את האווירה לידידותית יותר ליולדת. אני אישית מעדיפה לידות פחות רומנטיות, עם תינוקות יותר ורדרדים ובריאים.
אין ספק שהנוח מכל זו לידה 'טבעית' בבית, אך חדרי הלידה הוקמו על מנת למנוע תחלואה אפשרית שעלולה להסתבך, ללא התרעה, כשבין רגע הריון בסיכון נמוך הופך ללידה בסיכון גבוה, כמו חבל טבור שמחליט לצנוח על צוואר היילוד.
ויש שיטות טבעיות לגידול ילדים. זה עניין של הגדרה, כמובן. עבור הרב רפי פרץ, ועבור כל הציבור שהוא מייצג, זה טבעי לגדל ילדים בחולות ובדיונות הסמוכים לרצועת עזה, כשגשם של פצמ"רים הוא עניין יומיומי. בגלל שיש חזון. יש ערך שהוא גבוה יותר מסך חלקיו, ואז האתגרים הביטחוניים והקיומיים מתגמדים אל מול המשימה. עבור תושבי תל אביב זה נשמע הזוי. לגמרי לא טבעי לגדל כך ילדים, ולהפקירם לחסדי האויב העזתי.
הכול עניין של נקודת מבט על ה'טבע'. לפני שנים, ביקשתי לפתוח מרפאה של מכבי בישוב נצרים. לשם כך, נתבקשתי להגיע למרכז הקופה בתל אביב. צפיפות זה לא אחד מהדברים החביבים עלי. הגעתי 'על ארבע' לפגישה, וסיפרתי איך אני מבועתת בכל פעם שאני מגיעה לעיר הגדולה והמפחידה, שאין בה מקומות חנייה. המזכירות הסתכלו עלי בתמיהה – ולנצרים את לא מפחדת לנסוע? ואז הבנתי – 'טבעי' זה דבר יחסי…
מה שקרה אמש במרכז מפלגת הבית היהודי היה לגמרי לא טבעי. הצפיפות והדוחק, ומטר של צעקות צולף מכל עבר. זה ממש לא היה הפנים היפות של הכיפה הסרוגה. זה לא טבעי לציבור שזועק אהבת ישראל. זה לא טבעי אצל ציבור שגדל ונשם את תורת הרב קוק של המוסר הישראלי מול המוסר ה'טבעי' האוניברסלי. זה לגמרי לא טבעי שהפנים היפות של הכיפה הסרוגה התקמטו עד ללא היכר. הגעתי אל תוך הצפיפות והדוחק של כינוס מרכז המפלגה, ויצאתי מבועתת, כבר בתחילת ה'הצגה', מבלי שהספקתי אפילו להצביע. ואני לא מכירה שום שיטה 'טבעית' שתרפא את הכאב על אובדן יופיה ותפארתה של הכיפה הסרוגה…