בשבת שעברה התקיים טקס המלכת המלך באנגליה, מעמד מלא הוד והדר. הבעיה היא שזה התקיים בשבת בכנסייה.
מול בית הספר היסודי שבו למדתי בניו יורק עמדה כנסייה, ומידי שעה נשמע קולו של פעמון ענק שהוצב בחזיתו. ובכלל – בכל מקום הייתה תזכורת לכך שאנחנו לא במקומנו. והינה התבשרנו שהרב הראשי של אנגליה נכח בטקס ההכתרה של המלך צ'רלס שהתקיים בכנסייה.
יש מצווה לרוץ ואפילו לדלג על קברים כדי לראות את כבודו של מלך גוי שעובר באזור, כדי שנוכל להשיק בדמיוננו בין הכבוד שניתן לו, לבין הכבוד שיינתן בקרוב למלך המשיח. יש אפילו ברכה מיוחדת שמברך מי שרואה מלך גוי – ״ברוך… שחלק מכבודו לבשר ודם״, כי המלוכה והממלכה היא עניין משמעותי לכל בן אנוש. ההלכות האלו קיימות גם בימינו, למרות שמלך ומלוכה הם כבר לא מה שהיה פעם ברוב הממלכות בעולם . העיקרון נשאר – כבוד מלכות הוא מושג שיש לכבד.
כבוד גדול עשו לפני כמה חודשים למלכה אליזבת השנייה כאשר הלכה לעולמה בזקנה מופלגת והשאירה את כתרה לבנה הבכור שחיכה ליום הזה עשרות שנים. כעת, בדיוק שבעים שנה אחרי הכתרת אחמו למלכת בריטניה וכל מושבותיה – מלכות של מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, הגיע יום ההכתרה של המלך צ'רלס השלישי. א-לוקים נצור את המלך! חלק מהטקס נערך בכנסייה הסמוכה לארמון המלוכה, למרות שזהו טקס חילוני בהגדרתו. והינה הוזמן הרב הראשי לנאום. מה יעשה?
כבר בהכתרת אליזבת נדרשנו לשאלה האם לרב הראשי של אנגליה, שבתוקף תפקידו מוזמן לטקס, מותר להיכנס למבנה הכנסייה כדי לא לפגוע בכבוד המלכות. הפוסקים הכריעו שאכן הדבר מותר 'משום איבה', כדי שלא לגרום לכעס השלטונות על העם היהודי. גם אם לא יהווה סירובו להגיע סכנה ממשית, זה עלול לפגום ביחסים הטובים עם העם היהודי, וזה מספיק כדי להתיר את האיסור שלא להיכנס לבית עבודה זרה. הפעם עם המלכת הנסיך צ'רלס למלך, התעוררה גם שאלה נוספת, שכן הטקס חל בשבת, אבל נמצאו פתרונות להגעת הרב לטקס ההכתרה ללא חילול שבת, ואפילו את דבריו הקצרים כנציג הנתינים היהודים של הוד מלכותו נשא הרב אפרים מירווייס ללא מיקרופון, כראוי. גם נשיא המדינה הקפיד להגיע לטקס ברגל מבית מלונו, והיה בדבר קידוש השם.
ופה אני שואלת – האם מדובר בקידוש השם או בחילול השם? היו שאמרו וכתבו שעצם הכניסה לכנסייה, גם אם הדבר מותר על פי הדין, הוא חילול השם, שכן ראשיה, שריה ויועציה של ממלכת בריטניה הגדולה יודעים שיהודים לא אמורים להיכנס לכנסיות, ושהכבוד שהם נותנים למלך באירוע הזה פוגע בכבוד שהם אמורים לתת למלך מלכי המלכים הקב״ה. יתרה מזאת, דברי הברכה של הרב הראשי של אנגליה נאמרו בטקס כחלק מדברי הברכה של הדתות האחרות, והמיזוג הזה עצמו אינו מתאים לרוח היהדות. אז אני באמת מתלבטת – האם זה חילול השם או בכל זאת קידוש השם? אפשר לומר שכאשר נציג דת היהודים הנרדפים שגורשו מארצות אירופה במהלך הדורות, מתקבל בכבוד רב באחת המדינות החשובות בעולם, כחלק מטקס היסטורי שנוגע בליבם של מאות מיליונים, יש פה מעמד מכבד, וקידוש ה' גדול. כמו תמיד בחיים, הצדדים הם לכאן ולכאן.
פורסם בגילוי דעת לפרשת בהר-בחוקותי תשפ"ג