לא לוותר על הילדים

פרשת פנחס עוסקת בין השאר בענייני משפחה. שוב מונים את עם ישראל 'למשפחותם' – היחיד בעם ישראל הוא חלק ממשפחה.
מה המיוחד במשפחה? משפחה היא קבוצת אנשים שהקשר שמאחד אותם הוא הקשר הביולוגי. משפחה 'קלאסית' כוללת הורים וילדים, אך לפעמים מדובר במשפחה מורחבת שכוללת הרחבה 'למעלה' – הורים וסבים, ו'לצדדים' – משפחות האחים הופכות גם הם לחלק מהמשפחה. לפעמים אחד ההורים איננו, ואז זו משפחה שבראשה נמצא אדם אחד ולא שניים כמקובל.

קיימת משמעות חברתית גדולה מאוד למשפחה. אחד התפקידים החשובים של המשפחה הוא הדאגה לפרטים במשפחה שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם – ילדים, זקנים, חולים, נכים, פגועי נפש. במקרה הזה אפשר לומר שהמשפחה היא השליח של החברה כולה לדאוג לכל אלו.

אחד ה'ניסיונות בבני אדם' הגדולים והחמורים בהיסטוריה קרה כאן בארצנו לפני כמה עשרות שנים בלבד – חלק מהקיבוצים כמעט מחקו את המושג משפחה מחיי היומיום, הילדים לא גודלו ולא חונכו על ידי הוריהם ולא גרו עימם, כך שהקשר שלהם איתם היה מינימלי. אחרי עשרות שנים התבררו ממדי המשבר האישי שהדבר גרם להורים וגם לילדים, ונכתב על זה בספר 'קיבוץ מקום' של פרופ' עמיה ליבליך שמתאר את הפרשה בהרחבה.

המבנה המשפחתי המסורתי היה במשך כל הדורות עמוד התווך של החברה כולה, של העם כולו. בעידן המודרני ועם הדגשת זכויות הפרט חלו שינויים גם בנושא הזה, והינה יש לנו הגדרות חדשות של משפחה. עד כדי כך שהיו בעבר הפגנות אלימות במצפה רמון כנגד שלטים עליהם היה כתוב 'משפחה = אבא ואימא וילד'.

כשזוג צעיר מחליט להתחתן טבעי הוא שירצה גם להקים משפחה משלו. והרי כתוב "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", זה רצף כאשר כל חלק סומך על קודמו. 'יעזוב את אביו ואמו' = נישואין, 'ודבק באשתו' = חיי אישות, 'והיו לבשר אחד' = הבאת ילדים לעולם. למרות כך, ישנם לא מעט זוגות שמבקשים לדחות את ההיריון הראשון. יש משפחות, יש חיילים קרביים, וברור שהאישה זקוקה לשותף, ומבקשת גם להיות טהורה כשהאיש חוזר. ישנן נשים צעירות שסובלות מקושי נפשי-רגשי או מבעיות בריאותיות כמו סוכרת ועוד, שחשוב לאזן את מצבן מבחינה רפואית לפני הכניסה להיריון – כאן אנחנו כרופאים מתערבים ואומרים לאישה שחשוב לה לדחות את ההיריון. ויש הרי נשים המבקשות מניעת היריון עקב עומס לימודי או חשש לפרנסה. בעיניי – ילדים נותנים עוצמה וכוח גם בקריירה ומוסיפים ברכה לפרנסה, כך אנו אומרים – ילד נולד וכיכר לחם בידו. ההחלטה להביא לעולם משפחה ברוכת ילדים תוך כדי לימודים תובעניים ועבודה אינטנסיבית כרופאת נשים, הייתה מודעת, ולא פעם חשבנו להפסיק את המירוץ למקצוע, אבל לעולם לא הייתי מוותרת על 'המירוץ' לילדים. אני מאמינה בכל לב שילדים ממלאים את הבית, ממלאים את האישה ומעשירים את הזוגיות. ילדים נותנים רק עוצמה וכוח.

פורסם בגילוי דעת לפרשת פנחס תשפ"ג