כשהילד, הלוקה באוטיזם, מגיעה לטיפול גנקולוגי

חמישה אחוזים מאוכלוסיית הנשים סובלות ממוגבלות פיזית. ד"ר חנה קטן מספרת לנו על נשים מיוחדות המגעות אליה לטיפול ואיך היא מסייעת להן. חדווה שנעזרת בכסא גלגלים, אושרית החולה באפילפסיה, ועוד

פורסם בכיפה | ד בתשרי התשעח, 24 בספטמבר, 2017 

חדווה חוזרת ברכבה הביתה ממשמרת בחדר לידה. היא לא ישנה גם בליל אמש, התינוקת בכתה ללא הרף. ככה זה כשבוקעות השיניים. הגשם דופק בעוז על שמשת הרכב. ענן של ערפל אופף אותה. הראות לקויה. היא נצמדת לימין הדרך. אורות פנסים מבליחים מולה, מסנוורים. היא מנסה להיצמד ימינה, אך לפתע נשמעת חריקת בלמים. ריח עשן. זכוכיות מתנפצות. חבטות. את השאר – היא כבר לא זוכרת.

חדווה מגיעה למרפאתי בליווי האיש, בכיסא גלגלים שהיא מצליחה איכשהו לגלגל בעצמה. יש לה עתה דימום וגינלי, והיא זקוקה לבדיקה גינקולוגית על מיטת הבדיקה. אבל היא לא תוכל לעלות בלי עזרה. היא נבוכה – האיש שלה לא יכול לעזור לה. היא הרי מדממת… 

אני מגייסת את אחת המטופלות שממתינה במבואה, והיא עוזרת לי בשמחה. 

חמישה אחוזים מאוכלוסיית הנשים סובלות ממוגבלות פיזית. מחקר שבדק את התנהלות רופאי הנשים מול מטופלות עם מוגבלות מצא כי ארבעים אחוז מרופאי הנשים נמנעים מלטפל בהן. הסיבות לכך שקופות: הבדיקה עורכת זמן רב עקב קושי הניידות, בדרך כלל חייב להיות מלווה כי הכיסא הגינקולוגי גבוה יחסית, פישוט הבגדים הוא מסורבל, ויש קושי להגיע לפישוק מיטבי לצורך הבדיקה הגינקולוגית. 

הילה היא ילדה אוטיסטית. היא כמעט שאינה מדברת. חמשת אחיותיה גדולות ממנה שנות אור. הילה גבהה מאוד לאחרונה, והגוף שלה התחיל להתקמר באזורים שונים. אלו איתותים לווסת הקרב ובא. ההורים חוששים: אולי הווסת יחמיר את בעיות ההתנהגות שלה? איך הם יצליחו להתנהל מול הדימום החודשי? איך הוא ישפיע על תפקודה היומיומי? יש בלבם פחד מניצול מיני של הילה הנחמדה, המורגלת לשמוע בקול אחרים ולא יודעות להגן על עצמה. 

אני פוגשת את הילה. מקפידה מאד על קשר עין אתה. אני פונה אליה ישירות במסגרת התשאול הרפואי המקובל. אני מכבדת אותה! האֵם כל כך מוטרדת. קמטי דאגה חרוטים על מצחה החיוור. 'דוקטור, אני חוששת מאוד שהיא לא תסתדר עם הווסת'… אני מרגיעה אותה שאם הילה הולכת לשירותים בכוחות עצמה, היא תצלח גם את ימי הווסת. אנחת רווחה בוקעת מגרונה של האם.

אבל אנחנו ממשיכות להתכונן לבאות. אני מיידעת את האם ששינוי בהתנהגות יכול להיות סימן לכאבי ווסת בבת שאיננה ורבלית, כמו הילה. כן יתכנו סממנים רגשיים שיועצמו סביב הופעת הווסת. אני מרגיעה את האם ומבטיחה לה שמיד עם הבלחתה של הווסת הראשונה אני אהיה פה לצידה. אולי ניתן להילה טיפול הורמונלי עדין ומינימלי כדי להגביר מעט את השליטה שלה על פן זה בחייה, בכך שנפחית את תדירות ועוצמת הדימום הווסתי. אם תגיע תקופה קשה יתכן ונשאף ליצירת אל-ווסת.

ניתן לתת הורמונים בצורת כדור, מדבקה, טבעת נרתיקית, או זריקה. במתן כדורים, נרצה לברר אם קיימת בעיית בליעה. יש צורך ליטול את התרופה בשעה קבועה, וזה דורש שיתוף פעולה. 

אם ניתן לה הורמונים בעזרת מדבקה, היא עלולה לתלוש אותה בעקבות אי-נוחות בעור. התקנת טבעת הנוברינג תהיה מורכבת עקב המוגבלות בתנועה, ויש גם פן של פגיעה בפרטיות של הילה.

ישנם רופאים שדוגלים במתן זריקה תלת חודשית דפו-פרוברה במקרים כגון אלו. אולם לזריקה זה ישנן תופעת לוואי רבות כגון השמנה שתוסיף לירידה בתנועתיות, דבר העלול להקשות על הטיפול בהילה. הזריקה גם פוגעת בצפיפות העצם, כך שאם נחליט שזה הכיוון נצטרך להוסיף להילה גם סידן וכן ויטמין די. 

אושרית היא ילדה שמנמונת, תוססת, עם גומות חן וחוש הומור בריא. היא מבקשת להיפרד מהמחזור, ש'מדליק' אצלה את המערכת העצבית. בכל ווסת יש לה התכווצויות אפילפטיות. מצב זה נקרא CATAMENIAL EPILEPSY, מצב בו הפרכוסים מושפעים מהמחזור הווסתי, ומספרם מוכפל לעומת המצב הבסיסי סביב המחזור. בקשתי ממנה לנהל יומן של מחזורי הווסת, עם תיעוד ההתקפים. יתכן ובאמת יש הצדקה רפואית לטיפול.

ריקי היא בחורה תמירה ורזה, עור פניה חלבי, שקוף משהו. היא ספורטאית. תחום האהוב עליה הוא שחייה תחרותית. היא מבקשת עזרה בדחיית המחזור לקראת האליפות הקרבה. איזו השקה יש בין ספורט למחזור הווסת? פשוט מאוד, השלב ההורמונלי בו נמצאת הספורטאית ישפיע על מצב הרוח שלה, על קצב הלב, לחץ הדם, הנשימות, אגירת הנוזלים, צריכת החמצן, ויסות החום, הערנות, גמישות רקמות והריכוז. בספורט יש חשיבות לזמן תגובה, דיוק, חדות ראייה, שיווי משקל, וקואורדינציה – וכל אלו מושפעים משלב הווסת בו מצויה האשה.

ספורטאיות נפצעות בתדירות של פי עשר סביב הווסת. בשחקניות כדור סל, פציעות הרצועה הצולבת הקדמית בברך דווקא מוגברות סביב הביוץ ומוקטנות בשבוע העוקב. הסיבה לכך היא שגמישות היתר בשלב זה מונעת פציעות. כנ"ל במשחקי טניס, כדור רגל, כדור עף, ובכל פעילות בה ישנו סיבוב פתאומי. 

לרוב הספורטאיות יש פחות כאבים בזמן וסת ופחות תסמונת קדם-ווסתית, כנראה עקב רמת אנדורפינים גבוהה וסף כאב גבוה שהן מפתחות, כמו באגרוף נשי.

לפעמים נצטרך לתכנן את הווסת סביב אליפות וכדומה, ואת זאת נעשה עם גלולות. חלק מהבנות מפחדות מירידה בטסטוסטרון החופשי בעקבות טיפול בגלולות – כי הוא חשוב לכושר. הן גם מפחדות מעליות קטנות במשקל בהשפעת הגלולות. אך חשוב להסביר להן שהגלולות מונעות דימומים קשים והכתמות לא רצויות, ומגינות על העצם.

כך הם מעללי הווסת, בו התברכנו בעקבות מעשי אמא חוה. וכשקיימת בעיה אני נמצאת שם בשבילן – חדווה, הילה, אושרית, וריקי, כשאני תופרת לכל אחת ואחת חליפה מדויקת לפי מידותיה. אשרי שזכיתי.

ורק חלום אחד אשא עוד בלבבי – לשבת בפתח בית מקדשנו ו'לתפור חליפות' כדי לטהר נשים לקראת הכניסה לקודש פנימה…