admin
בימינו, מן המפורסמות הוא שאחד מהדרכים המרכזיות למאבק במחלות זיהומיות היא שטיפת ידיים במים ובסבון במשך 20 שניות. בקורונה קבלנו סדנה ארוכה ומרוכזת של בהיגיינה. אבל זה לא תמיד היה כך.
הכוהנים עבדו במקדש יחפים גם בימי הכפור וגם בימי החמסין. פלא גדול הוא בעיני איך עשו זאת, ואני מניחה שבמהרה ייבנה המקדש ותהיה מערכת תת קרקעית של חימום וקירור.
בכיור במשכן היו ברזים שבעזרתם הכוהנים רחצו את ידיהם ואת רגליהם היחפים לפני כל עבודה בקודש. רחצה זו הייתה חלק מהטהרה שהכוהנים הקפידו עליה, ולא הייתה קשורה לרמת הניקיון שלהם. אולם ללא ספק היא שמרה גם על רמת ניקיון מסוימת.
רק במאה ה-19, טען לראשונה רופא בשם ד"ר אינגץ זמלווייס, שחי באימפריה האוסטרו-הונגרית, כי חיטוי הידיים של המיילדות בין יולדת ליולדת עשוי להוריד באופן דרסטי את תמותת היולדות, שהייתה אז גבוהה מאד.
שיעורי התמותה נבעו בין השאר, ממה שכונה “קדחת הלידה”, מחלה שקטלה כרבע מהיולדות באותה התקופה. הממסד המדעי בוינה הסתכל על דר. זמלווייס כמשוגע, לעגו לו, וחייו הסתיימו בעוגמת נפש ובאומללות. עצם המחשבה על אלפי הנשים המתות בלידה למרות שניתן היה בקלות להצילם גרמה לו בסופו של דבר להתקפי זעם ולאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בו מצא את מותו.