האמת היא שקיימת מציאות רפואית מסוימת שדומה מעט לכופר נפש. התופעה של השתלת אברים התפתחה מאוד בדור האחרון. האיבר החדש מחליף את האיבר החולה, ומצליח לבצע את כל תפקודיו. ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית העצומה מביאה לשיעור גבוה מאוד של השתלות מוצלחות, כאשר המושתל מקבל חזרה את חייו וזוכה לאיכות חיים טובה ולאפשרות לחזור לשגרה. לחלק גדול מאברי הגוף יש תחליף ע"י החלפת האבר הפגוע באבר חליפי מן המת או מן החי.
יש השתלה של אונת כבד, השתלה של ריאה ,של לב, של כליה, של לבלב, של קרנית, ועוד. בדרך כלל תחליף מין החי עדיף בהרבה על תחליף מן המת, אך לא תמיד קיים תורם זמין. במקרים אלו מחפשים קרוב משפחה שמוכן לתרום איבר כדי להציל את קרובו, אך לא תמיד קיים קרוב משפחה מתאים, ולפעמים סוג דם שונה או פרט רפואי מסוים גורם לכך שהתורם הפוטנציאלי בן המשפחה לא מתאים כדי לתרום את אבר לקרובו. וכאן מגיע סוג של 'כופר נפש':
קיימים מקרים שבה התורם הפוטנציאלי קרוב המשפחה תורם אבר לאדם זר כתמורה לכך שקרובו של אותו אדם זר שנמצא במצב דומה יתרום את האבר שלו לזה שזקוק לתרומה ואינו קרובו, מין פעולת X . זאת תרומה מצולבת . כל אחד מהתורמים תורם למי שאינו קרובו כדי שבסך הכול שני התורמים יקבלו את האבר שאותו הם צריכים. במצבים מסוימים מכניסים במקביל 4 אנשים לחדרי ניתוח.
והנה דוגמה עוד יותר מעניינת . תהליך תרומת ריאה יכול להתבצע מהמת או מהחי. תרומת איברים מנפטר מתאפשרת במצב של מוות מוחי נשימתי, ואז משתילים ריאה שלמה. במקרים מסוימים ניתן אף לבצע השתלה משולבת של לב + ריאה או אפילו השתלת לב + 2 ריאות. בתרומה מהחי ניתן לקבל אונה מהריאה.
אבל יש מצבים חריגים של השתלת ריאות בהם מתרחש סוג של 'כופר נפש' על ידי הנתרם עצמו. למשל- קיימים מקרים שבהם אדם חייב לעבור השתלת לב מפני שהלב שלו כבר לא מתפקד, ובדרך כלל עדיף רפואית לקבל תרומה, מאדם שעבר מוות מוחי של לב וריאות יחד, כשהם צמודים זה לזה.
את הריאות התקינות לחלוטין של הנתרם אפשר להפריד מהלב הפגום ולהשתיל אותם באדם אחר שזקוק להשתלת ריאות, וכך ב'עסקה סיבובית' מקבל כל אחד את מה שהוא זקוק לו. פשוט נתרם הלב-ריאות תורם את הריאות התקינות שלו בתרומה מן החי לאדם שזקוק להן, וכולם יוצאים מורווחים. טוב לשמים וגם טוב לבריות.