כוויות קור הן פציעות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לקור. קיים מנעד רחב מאוד של נזק לרקמה בכוויות הקור, מדרגה נמוכה עד לנמק של הרקמה הפגועה.
האיש נוהג להתרפק בערגה על תקופת שירותו כחייל בישיבת ההסדר בגולן, כאילו היה זה תמול שלשום. החוויות הצבאיות הן עוצמתיות מאד, ומזכירות את חווית הלידה שגם נשים זוכרות לפרטי פרטים לאחר שנות יובל.
בעלי וחבריו נהנו מאד מהתקופה הזאת, למרות שהלילות היו קרים כקרח והיה רק ציוד מינימלי. הם ישנו עם בגדים ונעליים כדי להיות מוכנים להקפצה של חמש דקות [בדומה לרופאים בתורנות שישנים בחלוק עם הביפר בכיס], ובעיקר- סבלו מכוויות קור באצבעות הרגליים בעקבות חדירת המים לנעליים הצבאיות. הכאב החודר, החותך, השורף, של אצבעות הרגליים הכוויות והקפואות נוכח בזיכרונו כחוויה מאד מאתגרת.
כוויות קור הן פציעות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לקור. קיים מנעד רחב מאוד של נזק לרקמה בכוויות הקור, מדרגה נמוכה עד לנמק של הרקמה הפגועה. האיברים הראשונים שנפגעים הם האיברים המרוחקים ממרכז הגוף 'איברי הפריפריה', והם האף, האוזניים והאצבעות. אולם קל יחסית להגן על האף והאוזניים ועל אצבעות הידיים, וקשה הרבה יותר להגן על אצבעות הרגליים. במצבי קור ,כלי הדם מתכווצים כדי להמשיך להזרים את הדם לאיברים החיוניים וכדי לצמצם את איבוד החום כתוצאה מחשיפה לסביבה, והנפגעים הראשונים הם האיברים הפריפריים.
התסמינים של האזור שנפגע מכוויית קור הם שינוי הצבע של העור, ותחושת שריפה וכאב עז באזור הפגוע. במקרים קיצוניים נגרם נזק בלתי הפיך לעצבים ולכלי הדם ובעקבותיהם נגרם נמק שעלול לחייב אפילו את קטיעת האיבר. במקרים קלים יותר העור מחוויר ואחר כך הופך לגוון ורוד -אדום, האזור הפגוע מתנפח, ואם הוא לא מטופל העור עלול להפוך לשחור.
הטיפול כולל בעיקר חימום עדין והדרגתי של הרקמה הפגועה כדי להחזיר לה את חיוניותה. במקרים קלים כוויות הקור נעלמות ולא משאירות זכר על הגוף, הזיכרון היחיד שנשאר, לפעמים להרבה שנים, הוא הכאב העז, השורף, החותך, של המקומות הפגועים כאשר הם קרים ולחים. מצד שני צריך להיזהר מאוד שלא לחמם את האזורים הפגועים באופן אגרסיבי מדי, לא לשפוך עליהם מים חמים מדי שעלולים לגרום לכוויות בעצמם, ובעיקר לא לקרב את אצבעות הרגליים הקפואות יותר מדי למדורה, כי לעיתים יורדת רמת התחושה באצבעות הקרות והכוויות-קור, והאש הגלויה עלולה לגרום להן נזק.
שיטה יעילה מאוד לטיפול ראשוני בחייל ששהה באזור רטוב וקר, והוא מועד לכוויות קור, הוא להכניס את רגליו של החייל הזה מתחת למעיל ולחולצה של חברו. ממש כך: מורידים את הנעליים והגרביים של החייל הסובל ומייבשים את כפות רגליו ואצבעותיו, וחייל מתנדב יושב מולו ומכניס את רגלי חברו הקרות מתחת לחולצה ולסוודר ולמעיל, צמוד לגוף, עד שהחום הטבעי של הגוף של החבר יעשה את שלו והטמפרטורה של רגלי החבר הקפואות תעלה לרמת נורמלית.
זה לא נעים, אבל חבר טוב מוכן לסבול אי נעימות במשך עשרים דקות – חצי שעה כדי להציל את אצבעות רגלו של חברו. דרך אגב, זאת סיבה נוספת למנוע שירות מגדרי משותף . תתארו את הסיטואציה הבלתי אפשרית בה חיילת מסכנה שקפאו רגליה תצטרך להכניס אותם צמוד לבטנו של חייל מתנדב…