רופאת הנשים ד"ר חנה קטן מעבירה מסר מרגיע לציבור הנשים בעקבות פטירתן של שלוש נשים שנפטרו לאחר לידה בבתי חולים שונים בישראל.
רחל אמנו יולדת בלידה שקטה מסוג אחר. אמנם בנימין נולד בלידת עכוז ובוכה מלוא ריאותיו, אבל קולה של אמו נדם. חסר קולה של אם שתתבונן בתינוק שלה ותלחש בדמע – 'הוא פשוט מדהים.' את סיפורה הטראגי של רחל אמנו, האֵם האולטימטיבית שלא זכתה לגדל את בניה, אנחנו נושאים בקרבנו.
בימי קדם תמותה אימהית בלידה לא הייתה נדירה כל כך. חז"ל מתייחסים לכך, ומציינים שהאשה פטורה ממצוות פרו ורבו כי לא ניתן לצוות עליה להיכנס לתהליך שיסכן את חייה. אבל היום תמותה אימהית בלידה מאוד מאוד מאוד נדירה!
שכיחות תמותת האימהות בזמן הלידה ירדה מאוד עם התפתחות המיילדות המודרנית. ארגון הבריאות העולמי מחשב תמותת אימהות ביחס של כל 100 אלף לידות של ולד חי, וממויָן בין השאר על פי המדינות. מדד זה מגלה כי במדינת ישראל שיעור תמותת האמהות הוא מהנמוכים בעולם: 8 נשים בממוצע מתו על כל 100 אלף לידות חי, מספר קטן יותר מאשר מקרי התמותה של יולדות במדינות מפותחות אחרות כמו אוסטריה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יפן, נורבגיה, ארצות הברית, ארגנטינה ועוד. בישראל חלה ירידה משמעותית בתמותה אימהית עם השנים, וליתר דיוק – ירידה כוללת של 43% לאורך 28 שנים.
התמותה האימהית הנמוכה בישראל נוצרה בזכות מיכשור מתקדם בחדר הלידה, סניטציה יסודית של המיכשור ושל חדר הלידה, מהלך הריון מוקפד, ומקצועיותם של הגינקולוגים והמיילדות בישראל. בנוסף ניתן לזקוף זאת לפיתוח שיטות יילוד המונעות קרעים נרחבים ברחם, בצוואר הרחם ובנרתיק, ושיכלול הטכניקה של הניתוח הקיסרי. כמו כן חלה התקדמות אדירה ביידע הרפואי בתחומים של עצירת דמם וטיפול בזיהומים, שני תחומים שהיוו בעבר את הסיבות העיקריות למות היולדת בלידה וסמוך אליה. הגורמים העיקריים היום לתמותה אימהית בעקבות לידה הם סיבוכי דמם רחמי, זיהומים למיניהם, סיבוכי הרדמה (לאחר ניתוח קיסרי), תסחיפים לריאות ולמוח וסיבוכי יתר לחץ דם.
חשוב לדעת שחלק ממקרי המות האימהיים הסב-לידתיים נגרמים מהחמרה של מחלה קיימת, והדבר בולט כמובן ביולדות מבוגרות שנוטות להיות בריאות פחות מנשים צעירות. יש להתחשב בעובדה זו כשבאים ליזום הריון בנשים מבוגרות, שהסיכון שהן לוקחות על עצמן בהריון ובלידה גבוה כאמור הרבה יותר.
הדבר אקטואלי ביותר היום עם התפתחות טכניקת תרומת הביציות, שנועדה במקורה לנשים צעירות עם כשל שחלתי, אך למעשה מתבצעת בעיקר בנשים שהן בגיל שמתאים בדרך הטבע ללידת נכדים… לכן יש להפעיל שיקול דעת מרובה לפני ההחלטה על סיוע בגרימת הריון לנשים מבוגרות, למרות המצוקה המובנת של נשים אלו, בין אם לא ילדו מעולם ובין אם 'עצרו מלדת'.
למרות שהסיכון ליולדת היום הוא כאין וכאפס יחסית לסיכון שהיה קיים אצל יולדת לפני עשרות ומאות שנים, הלידה עלולה להתפתח בתנאים מסוימים לאירוע מסכן חיים. לכן מותר לחלל שבת כדי להגיע למוסד רפואי מוסמך כדי ללדת דווקא תוך פיקוח רפואי. במקביל אחרי ההתאוששות שלאחר הלידה האישה היולדת מברכת ברכת הגומל בעיקר מתוך הודיה על כך שחייה ניצלו. אבל שוב – לא להתבלבל, מדובר באירוע נדיר מאוד מאוד.
גם אם ביום מסוים קרה אסון כזה שלוש פעמים זה חסר משמעות סטטיסטית, ובעיקר שבשניים מתוך שלושת המקרים היה מדובר על נשים עם גורמי סיכון בריאותיים מלכתחילה. ולהיפך, זה שקרו שלושה מקרים רצופים כאלו בעצם אומר שסטטיסטית הסיכון שזה יקרה שוב בקרוב קטן עוד יותר…