כשנכנסתי להגרלה על מקום לסטאג', בסיום ששת שנות לימודי הרפואה, אמר לי בעלי שלא בא בחשבון שאעבוד בבית חולים שאינו שומר שבת, כי צריך להיות תלמיד חכם ממש כדי שלא ליפול לחילול שבת במהלך הטיפול בחולים (שהרי לא כל פעולה יש בה צד של פיקוח נפש), ושעדיף לוותר על שש שנות לימוד עם כל המחיר ששילמנו ובלבד שלא לחלל שבת אחת.
זה לא השאיר לי הרבה אופציות… לבסוף בהגרלה נפלתי על המרכז הרפואי 'אסף הרופא', וחששתי שאצטרך לזנוח את הרפואה. אבל קרה נס – נס כפול. הייתה אז עלייה גדולה מברית המועצות, והייתה הצפה של רופאים, חלקם הגדול לא היו יהודים, ששמחו מאוד לקחת תורנויות שבת עליהם מרוויחים הרבה יותר… ואחרי הסטאג' המשכתי להתמחות ברפואת ילדים, ואחר כך עברתי לרפואת נשים.
במסגרת שש שנות ההתמחות שלי ברפואת נשים הצלחתי להימנע מחילולי שבת לא מוצדקים מסיבה מאוד פשוטה – ב'שערי צדק' קיים מנגנון מסודר של שמירת שבת באמצעות סיוע של סטודנטים נוכרים, של כתבנים, של מנגנוני גרמא ועוד. במקומות שאין סידור כזה יש באמת בעיה, מסופר על רופא מקפיד במצוות שהתמחה בהדסה ששכר את שירותיו של סטודנט גוי שהתלווה איתו לכל תורנות שבת, והוא חילל עבורו את השבת בשעת הצורך (כאשר לא היה מדובר בפעולה רפואית חיונית כמובן, אז זה הוא עשה בעצמו).
ספק פיקוח נפש דוחה את השבת, והזריז הרי זה משובח, ואילו השואל הרי זה שופך דמים. במקרה של פיקוח נפש מצווה היא לחלל את השבת ללא היסוס, במקום להתעכב ולרוץ לשאול את הרב ואולי בינתיים יקרה אסון ליהודי שנמצא במצב של סכנה. אולם היו מגדולי ישראל שכתבו שמי שחילל שבת לצורך פיקוח נפש צריך כפרה, וראוי לו לעשות תשובה בדרך רשות, אך רבים חלקו עליהם, וכתבו שהעושה מלאכה בשבת לצורך הצלת חולים או כל מעשה הצלה אחרת אין זה חילול שבת כלל אלא שמירת שבת, ואינו צריך לשום תשובה וכפרה, וזו היא הדעה המקובלת.
מי שחילל שבת לצורך פיקוח נפש והתברר שלא היה צורך בכך כלל, כגון שהמציל הוזעק בטעות, או שמציל אחר הקדים אותו, או שהמצב השתנה ולא נדרשה הצלה – גם הוא נחשב שעשה מצוה. על פי זה אין לכאורה היתר לחלל שבת כדי לבטל קריאת הצלה מיותרת, שהרי המציל נוסע כעת בהיתר גמור. אולם אם יש חשיבות ביטחונית או רפואית לכך שאיש ההצלה יישאר במקומו – בוודאי שמותר להתקשר אליו כדי להודיע לו שלא יצא משום שכבר אין זקוקים לו.
בארגונים העוסקים בהצלה, כגון צה"ל או מד"א, יתכן שתמיד צריך להודיע על ביטול הקריאה להצלה, כדי שלא יבואו לזלזל בקריאות לעזרה בהנחה שחלק מהן יתברר שהן קריאות סרק, ויש לשקול את הדברים לפני מעשה עם מומחים לדבר ופוסקי הלכה.
השבת היא מתנה גדולה שנתן הקב"ה לעם ישראל, ורק פיקוח נפש מתיר לחלל אותה. כאמור לעיל – יש לדאוג לכך שכל הסובבים אותנו יפנימו שאין מהססים במצב של פיקוח נפש, ומזדרזים להציל את הזקוק להצלה בין בחול ובין בשבת.
לפני כמה שנים קיבלתי פניה מאשה מהיישוב שלנו שלא הכרתי אישית, ונאמר לי שהיא בהריון וכעת היא סובלת מכאבי בטן, והיא מהססת אם לנסוע בשבת. מיד עזבתי את שולחן השבת ואת הילדים ורצתי לבדוק אותה, ומאוד התלבטתי האם לשלוח אותה עכשיו לבית חולים. בעלה בדיוק חזר מתפילת מנחה, ואני הזדרזתי לחפש את הרב שיצא בדיוק מבית הכנסת, ובקשתי לקבל סיוע. 'אני רוצה לחלק עם הרב את הגיהנום', אמרתי . הרב מיד השיב: 'בתנאי שאת מחלקת אתי גם את גן העדן שלך'… הוא הקשיב לדעתי הרפואית, ואז פסק ליולדת: 'סעי לשלום'! 'סעי לשבת שלום'…