admin
מומחים במדעי המח טוענים שהדרך אל האושר לא עוברת דרך ההנאות הרגעיות. המרכיב העיקרי של אושר הוא משמעות, כמו שטען ויקטור פרנקל.
הנאה היא דבר רגעי שקשור לדברים חומריים יותר, אבל שמחה מגיעה ממעשים טובים שאנחנו עושים, מפעילות משמעותית, מתחושת שליחות, ובהשקעה באנשים שאנו אוהבים. במחקר בו שאלה אחות אנשים במצב בריאותי סופני, בחכמה שלאחר מעשה, איזה פיספוסים היו להם בחיים ועל מה הם מתחרטים היום – התשובות סבבו כמעט תמיד סביב לחיי משמעות – חלק הרגישו שהם לא בילו מספיק עם אוהביהם, חלק הצטערו על כך שהם עבדו יותר מדי שעות, וחלק סיפרו שבהסתכלות לאחור חורה להם שהם לא שמחו יותר. אבל איך מעוררים את השמחה? יש לכך כלים חיצוניים, כמו הצחוק.
אפשר לעורר שמחה על ידי ניגון ומחיאת כף, וגם על ידי צחוק. הצחוק טוב לבריאות, הוא מרפא לנפש, מרפה שרירים מתוחים, מפחית דאגות וחרדות, משפר קשרים בין אישיים, מעצים את המערכת החיסונית ומשרה הרגשה כללית טובה. בשעת צחוק משתחררים הורמונים 'טובים' שמרגיעים ומוסיפים אנרגיה (אנדורפינים), ומצב הרוח משתפר. הצחוק גורם לעיסוי של מערכת הנשימה והלב, ולהגברת הזרימה של דם מחומצן בכל הגוף.
הצחוק מוריד את רמת הורמוני הדחק, ומפחית לחץ דם. הוא מגביר את אספקת החמצן לגוף על ידי התרחבות הריאות. במדידות של MRI בהם משתקים את שרירי הפנים על ידי זריקות של בוטוקס, נמצאו שינויים משמעותיים במח האדם בעקבות כך. בבדיקת אולטרסאונד מיילדותי תלת-ממדי נראה העובר ברחם אמו מחייך. אפילו תינוק עיוור מחייך לקולו של אדם אחר, מבלי לראות ובלי אפשרות לחקות חיוך שהוא ראה. ילדים צוחקים 400 פעם ביום, ואילו המבוגר צוחק רק פעמים בודדות ביום, אם בכלל… כשאדם צוחק הוא משחרר שליטה משרירי הפנים, וכך מושרה בו רוגע. אחד מגורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות הוא מתח נפשי. אם אדם רוצה לשמור על בריאות ליבו, טוב שיאמן את שריר הצחוק בנוסף לתרגילי הכושר היומיים.
ישראל נמצאת במקום השלישי במדד האושר העולמי- כאשר בשני המקומות הראשונים נמצאות מדינות סקנדינביה. דו"ח שפורסם מצביע על כך ש-90% מאזרחי ישראל מגדירים את עצמם כמאושרים. והעיר בה מדד האושר הוא הגבוה ביותר היא דווקא בני ברק. הפסיכולוגים טוענים כי ישנם שלושה גורמים למצב האושר של האדם – המצב הבריאותי, המצב הכלכלי והמצב התודעתי. יש 'מדדים אובייקטיביים' כמו כסף או מעמד חברתי, שהם בעצם קשורים יותר להנאה. ויש את האושר. יש 'אשליה' תודעתית הקשורה לאושר והיא מורכבת מגורמים כמו משפחה, אמונה, משמעות לחיים. וכל אלו יש לנו בשפע.
שפע חומרי דווקא מבלבל ומוריד את מדד האושר. בארי שוורץ, פרופסור יהודי לפסיכולוגיה בארה"ב, פרסם ספר בשם 'פרדוקס הבחירה-למה יותר הוא פחות.' הוא טוען שככל שיש יותר אופציות, האדם מרוצה פחות. דווקא כשכופים עלינו, יש לנו יותר סיפוק. זה מסביר למה שומרי מצוות מאושרים יותר. ניסוי בו העמידו דוכן בסופרמרקט שהציע 6 טעמי ריבה, ודוכן שני שהציע 24 טעמים, הראה שלושים אחוז יותר מכירות בדוכן הראשןן. מבחר גדול מדי משתק אותנו. אנחנו רואים את זה בשפע המעדנים בסופרמרקט, בריבוי הספרים, ואפילו בריבוי הצעות השידוכין באתרים.
אז ראינו שהתורה מספקת לנו הזדמנויות לשמוח – 'והיית אך שמח' – ומסתבר שזה גם בריא.