אברהם ושרה ישבו במרפאות פריון שנים ארוכות, וככמעט כלו כל התקוות, למרות ההבטחה המפורשת שקבל אברהם מריבונו של עולם.
והנה, הם מתבשרים על תבחין הריון חיובי בקרוב, וממש לאחר שנה נולד בן לאברהם משרה אשתו – יצחק. אני מדמיינת הריון בעשור העשירי לחיים, ולידה בגיל מופלג כל כך. זה לא פחות נס מבשורת הפריון עצמה לשרה ,שהיתה אלונית ובתקופת חיים של שנים ארוכות לאחר חדלון הווסת, ועוד הניקה שרה ילדים הרבה, לפי המדרש. מאתגר ומפליא. אולם הגידול של יצחק היה אולי השיא. בתחילה -המורכבות החינוכית עם אחיו-למחצה הגדול עד שגורש מהבית, ובהמשך נלקח יצחק על ידי אביו וכמעט שעלה כקרבן על המזבח.
בדרך כלל ה'גיבור' של העקידה הוא אברהם אבינו ויצחק נספח אליו, אבל בחלק מהמדרשים והפיוטים ה'גיבור' העיקרי של העקידה הוא יצחק, שהלך בידיעה ברורה ובראש זקוף להקריב את עצמו על גבי המזבח, כשהוא מעודד את אביו לקיים את ציווי ה', בלי היסוס. בסופו של דבר כידוע התוכנית האלוקית התקיימה ויצחק נשאר חי וקיים, אך אין שום ספק שהאירוע שבו הוא 'כמעט נשחט' השפיע עליו לכל החיים, ושרה אמו ,לפי המדרש, שלמה על כך בחייה.
בהמשך אנו נפגשים עם יצחק רק כאשר אשתו-לעתיד מגיעה מחרן ופוגשת אותו כשהיא מעל הגמל והוא יוצא 'לשוח בשדה לפנות ערב', ובירידה לארץ פלישתים, בחפירת הבארות. גם יצחק ורבקה עוברים מסע ממושך של אי פריון והוא מתפלל לנוכח רבקה אשתו על בנים עד שנולדים התאומים [האם היתה התערבות תרופתית מעודדת ביוץ?]. ובסוף ימיו- מופיע יצחק בסיפור הברכות ליעקב ועשו.. אין ספק שהוא העלום שבין האבות, והרבה נכתב על כך. יצחק מבטא את מידת הגבורה, החוזק, ואיזהו גיבור הכובש את יצרו, מגביל את עצמו, מסתיר את עצמו, זוהי תמצית דמותו של יצחק אבינו. ובל נשכח, שמעל הכל– הוא היה ילד של תפילות.
כמובן שאי אפשר לדבר על האבות הקדושים 'בגובה העיניים', ואין לי שום כוונה כזו, אבל כמשל בלבד אפשר להבין את הקשיים של יצחק כבן יחיד להורים מבוגרים. להיות בן יחיד זה דבר מהאתגר.
הוא גם התייתם בגיל צעיר מאמו. היום יש לא מעט זוגות המתחתנים בגיל מבוגר יחסית, ויולדים את ילדיהם כאשר האם סביב גיל ארבעים – ארבעים פלוס. איך נראית ההורות שלהם? אני נוהגת לומר שבימינו גיל ההתבגרות מתחיל בגיל חמש עד שש ונגמר רק בגיל שלושים בערך. כמו שגיל ההתבגרות התמתח לכל הכיוונים, כל גם גילאי האימהות והאבהות.
ואמנם, הגיל המיטבי להריון ולידה מבחינה גופנית פיזיולוגית והורמונלית הוא בעשור השלישי והרביעי לחיים, המערכת הפיזיולוגית בנויה ללידות בגיל צעיר וגם אם הרפואה המודרנית מאפשרת שימוש בטכנולוגיות פריון מתקדמות כדי לחולל הריון ולידה בעשור החמישי לחיים, מוטב לנצל את חלון ההזדמנויות הביולוגי הנשי שבין גיל 20-40, וללדת אז. אבל אם ההזדמנות מתאחרת, אולי ישנן יתרונות לא מבוטלות. יתכן וההורות המבוגרת הבשלה היא דווקא טובה יותר לכל הגורמים התלויים בדבר.
להורה בשל ישנה פרספקטיבה רחבה יותר, יותר סבלנות, פרופורציות נכונות, ומתינות. לא מעט סבים מעידים על עצמם שאם הם היו יכולים לחזור על התסריט, הם היו הופכים להורים בגיל של סבים, אז הם היו מבוססים יותר, פנויים יותר, קשובים יותר, וטועים פחות. תשאלו את אברהם ושרה. נראה לי שהם עשו עבודה לא רעה בכלל.