אני מתבוננת עליה. בגדיה מרושלים וגדולים ממידותיה. כתפיה שמוטות והיא חיוורת מאוד.
היא שדופה, רזה מאוד, שערותיה דלילות, ועור פניה יבש. היא מסתכלת עליי בעיניים כבויות. עצבות עמוקה בוקעת מהן. היא נראית בערך בת 15.
ליאורה תמיד הייתה ילדה מאוד מסודרת, מוקפדת, עם ציפיות גבוהות מעצמה ומסביבתה. אבל רגשית – היא נוטה מאוד לתסכול ולדיכאון, ובעלת הערכה עצמית נמוכה.
אני מודדת לה דופק – הוא איטי להפליא. חום גופה נמוך מאוד. היא עולה בהססנות על המשקל אני נדהמת למראה עיניי – משקלה 38 קילו, כאשר גובהה מטר ושישים! אני מבקשת שתוציא לשון, והנה היא מכוסה במין שכבה דקה של חיפוי לבן. אני מעיינת בבדיקות המעבדה שזה עתה ביצעה. גם בדיקות המעבדה אינן תקינות.
אני מנסה להתחבר אל סגור ליבה… היא מגוללת לפניי סיפור של אם ביקורתית שמפגינה כלפיה מאז ותמיד קרירות בולטת. ליאורה שרדה את שנות הנערות, אך כשהגיעה תקופת הגירוש מגוש קטיף – הכל התפרץ. זה התחיל עם שביתת רעב שעשו כמה חברות מול הכנסת. ליאורה ראתה מה טוב, היא נהנתה מגיזרתה החדשה, ונפרדה מכל בדל של תיאבון. במקביל נעלמו כל סימני החיוניות שבגופה. שיחות עם פסיכולוגית, רופאת ילדים, תזונאית, ועובדת סוציאלית, היו ללא הועיל. וכך לגבי תרופות להגברת התיאבון ומצב הרוח.
זהו סיפור טיפוסי של אנורקסיה בהתהוותה – הפרעת אכילה קשה, המאפיינת בחורות בגיל ההתבגרות עם קווי אופי כדלעיל. לדאבוני, אני פוגשת יותר ויותר בנות כאלו. העולם המערבי מייצר אשליה של יופי מדומה, המתבטא ברזון קיצוני. הצעת חוק מעניינת וחשובה עלתה בזמנו בכנסת בנושא זה בידי ד"ר רחל אדטו, אז חברת כנסת מטעם 'קדימה', וגינקולוגית במקצועה. היא הציעה להגביל את ה-BMI של נערות העוסקות במשחק ובדוגמנות, למינימום של 19. היא ביקשה גם לאסור את השימוש בפוטושופ בעיצוב תמונות של דוגמניות…
התופעה שכיחה, והשכיחות ממשיכה לעלות כל הזמן, וחוצה אוכלוסיות. יש גם בנים הסובלים מכך, אך הם מעטים. קיימות קטגוריות שונות של הפרעות אכילה – לעיתים זה יבוא לידי ביטוי דווקא בזלילה מטורפת ובלתי נשלטת, שלאחריה הקאות יזומות עד כדי חמצת אוימה של תעלת הלוע.
המערכת ההורמונלית מנווטת סימפוניה של תהליכים עדינים, וכל פגיעה בהם מערערת את האיזון בגוף. הורמונים שמופרשים מבלוטת תת-הרמה במח ומבלוטת יותרת המח, מעבירים הוראות מדויקות לאיברי המטרה שהם מופקדים עליהם .והם נתונים להשפעת הרגלי החיים שלנו, שינויי אקלים, תזונה, משקל הגוף, פעילות גופנית, וסטרס.
ולמה מגיעות בנות כאלו אליי? כי קיימת התאמה ברורה בין חומרת הפרעת האכילה לבין היעלמות או שיבוש מחזור הווסת, ותופעות אלו הן תמרור אזהרה לכך שההפרעה היא קיצונית; הגוף צועק 'הצילו'!
החזרת המערכת לאיזון היא בעיה קשה ומורכבת, אורכת זמן רב ולעיתים אף אין הצלחה בהגעה לפתרון. מדובר על טיפול הורמונלי ארוך טווח עם העלאה, מכוונת במשקל ושמירה על BMI תקין, לעיתים בשילוב עם טיפול התנהגותי-נפשי.
היעלמות המחזור, המבשרת על שיבוש שעלול להשפיע על הפוריות העתידית של הנערה, מאפשרת לנערה להבין עד כמה חשוב לשתף פעולה וליטול את הטיפול הרפואי בשילוב עם איזון משקל הגוף. חשוב להסביר לה גם שהפרעת האכילה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך בהתפתחות בריאה של העצם, ולסכן אותה באוסטאופורוזיס בגיל צעיר.
היות והפרעות האכילה בדרך כלל מלוות בנטייה אובססיבית-קומפולסיבית, הערכה עצמית נמוכה, ונטייה לדיכאון – חשוב ביותר לתת את הדעת גם לאיזון הנפשי של הנערה הסובלת.
כרופאה או כאמא, המראה של ילדה שהולכת ונמסה מול עינינו – קשה מנשוא. הבנת המורכבות העומדת מאחורי תופעה זו יכולה אולי להאיר את עינינו לגבי פעולות מנע מערכתיות למחלה קשה זו, במקום העיסוק בכיבוי שריפות, שזו הגישה הרווחת. וזה מתחיל בתקשורת. לייצר דימויי יופי מסוג אחר. כוכבות תקשורת בריאות בשר בעיניי זה גם יותר נשי. אבל זה כבר עניין של טעם…