המטרה: להגיע לחופה

מדי שנה בשנה אני אוהבת לגלם בימים אלו את דמות השדכנית – משקפיים עבים בקצה אפי, פאה מתולתלת לראשי, פתקים מרובים עם שמות של משודכים מודבקים לשמלתי, פנקס גדול בידי, שדכן סיכות תלוי על צווארי, ושני פלאפונים ממש לא חכמים צמודים לשתי אוזניי – וההופעה מושלמת.

אכן, אני חולמת להיות שדכנית, ובינתיים אני אוספת תובנות ורזים מתורתו של ארגון 'נקודה טובה', בראשות הרב יוסף אליהו, בקורס למלוות שידוכים. במסגרת הקורס פורשת לפנינו נורית שכטר את האני מאמין של המיזם 'לב חן – חמד לחיים', אחת מיוזמותיו הברוכות של הרב ד"ר אברהם ליפשיץ ראש החמ"ד, בשותפות עם הרבנית דבורה רוזנברג.

"האם תהיתם פעם איך ייתכן שבראשון בספטמבר למניינם, לכל בת בוגרת אולפנה יש מקום מסודר בשירות הלאומי?", פותחת נורית בשאלה, "והרי על כל תקן מתחרות בנות רבות. וזו מערכת מורכבת, עם המון ביורוקרטיה. הסיבה די ברורה: לשירות הלאומי מתכוננים חצי שנה מראש. יש סיירות, ימי עיון, ראיונות עם רכזות שירות, שיחות עם היועצות והמחנכות ועוד. האם הבנות אכן בשלות לשירות? לא. אך יש להן ליווי צמוד, ולבסוף זה עובד".

"וכך", היא ממשיכה, "צריך להכניס את נושא החתונה ללו"ז של החיים, או יותר נכון, לשדר שהחיים רק מתחילים בחתונה, כתגובת נגד למסרים הציניים המוצגים סביב תלאות הזוגיות". ונורית צודקת. אפשר ליישם את מרכיבי ההצלחה הללו, וכך למשל להציב לבנים מטרה ברורה להתחתן לאחר הפרק הצבאי בישיבה. צריך לדייק את העמדה נפשית וליצור מוטיבציה לקראת היעד, ולהציב דרכי פעולה להשגת המטרה כמו להשיג ליווי של רבנים, יועצים, קרובים וכו'.

הציבור שלנו נושא על כתפיו דגלים רבים – ארץ ישראל השלמה, לימודי תורה לנשים במדרשות, חיזוקו של צה"ל והגנה על עם ישראל, תקיעת יתדות משמעותית באדני מערכת המשפט ובמרחב התקשורת, וכמובן לימוד תורה. ייתכן שזו הסיבה שהמסר של הקמת משפחה מחוויר בין שלל הערכים והצבעים. הקול הקורא להיכנס הביתה הוא קול חרישי, מול צלילי פעמוניהם של האתגרים הנוספים. כל המחקרים האנתרופולוגיים תומכים בכך שאחוז הנשואים המאושרים עולה משמעותית על אחוז הרווקים המאושרים. לכן מקסים בעיניי שנולדים היום שירי אהבה בין הדוד לרעיה, כמו השירים המתוקים של אביתר בנאי, או השיר שמקדיש חנן בן-ארי לאשתו הדס.

מה ישדרג רווקה מבוגרת?

אם כבר מדברים על שידוכים, למרות שזו כניסה לשטח אש, יש נושא שמאוד חשוב בעיניי. בנות רבות פונות אליי מדי שבוע ומבקשות ממני להביא למודעות את נושא הקפאת ביציות. לא מדובר על הרמת ידיים מנישואין קרובים. בכלל לא. ההפך הוא הנכון. זאת הכנה בעוד מועד ללידת ילדים בעתו ובזמנו, כדרך כל הארץ. מדובר למעשה על פתיחת מעין תוכנית חיסכון, שגם משדרגת את הרווקה המבוגרת בשוק השידוכים, כך שהיא לא תיבחן על פי גילה הכרונולוגי כל עוד ישנן ביציות צעירות ורעננות שממתינות להיגאל.

השיח על זוגיות מזמין דיון בנושא נוסף: הזמנה לביצוע אבחון גנטי כבר בשנות הלימוד באולפנה או בישיבה התיכונית. מסלול 'דורות' של אגודת 'דור ישרים' מותאם לציבור הדתי-לאומי, וכולל גם סקר לנשאות של מחלות המצויות יותר בעדות המזרח (כן, ישנן מחלות כאלה. ריבונו של עולם לא קיפח דווקא את האשכנזים). ומה לגבי זוגות שנפגשו למשל בהתנדבות ב'קו לחיים', ודבקה נפשו בנפשה? להם הבדיקות האנונימיות של 'דור ישרים' כבר לא מתאימות. להם מתאים המסלול של הבדיקות הגנטיות הפתוחות, שכוללות גם בדיקת נשאות של תסמונת האיקס השביר, נשאות שאיננה תלויה בבן הזוג ולכן לא נבדקת ב'דור ישרים'. לאישה עם נשאות זו יש סיכוי של 50 אחוזים ללדת ילד עם הפרעה קוגניטיבית. המענה הרפואי לכך הוא אבחון טרום השרשה במסגרת הפרייה חוץ-גופית, שבעקבותיה ניתן לבחור את העוברים הבריאים ורק אותם להחזיר לרחם האישה.

הצבא כנקודת תורפה

בשוק השידוכים הלא פשוט, מן המפורסמות הוא שעישון נחשב למום ברייטינג של המשודך הפוטנציאלי. בחור מעשן זוכה לשידוך מסוג ב', וטוב שכך. בחור מעשן מביא איתו לביתו החדש סיכון הכרוך בעישון פסיבי, נוסף על הסיכונים הבריאותיים הנרחבים למעשן עצמו, כולל פגיעה בתחום הפריון, וכמובן נטל כספי על הזוג הצעיר שלא מוסיף לבחור נקודות זכות אצל המשתדכת והוריה.

עקב האכילס בנושא העישון הוא השירות בצבא. מתברר ששיעור הצעירים המעשנים מזנק ב‑40 אחוזים במהלך השירות הצבאי, כאשר חיילים מעשנים זקוקים ליותר ימי מחלה (גימלים) וצורכים יותר שירותי רפואה מאשר חיילם לא מעשנים. בשדה המחקר נמצא כי ההתמכרות לטבק פוגעת בתפקוד הגופני והקוגניטיבי, וביכולתם של חיילים לבצע פעילות מבצעית. איגודי רופאים הציגו תוכנית חדשה למניעת עישון בצה"ל, כשאחת מהמלצות התוכנית היא להוסיף את הסעיף "עישון או עישון בעבר" לספר הפרופילים הצה"לי, ולגרום בכך להורדת פרופיל המעשנים, דבר שיגביל את קבלתם לקורסים יוקרתיים. נוסף על כך, גם כאן אחת האסטרטגיות למיגור התופעה היא פגיעה בכיסו (הזעום ממילא) של החייל, בעזרת ביטול ההנחות לחיילים ברכישת סיגריות בבסיסים.

לשדך בלי להתבייש

ונחזור לעיקר: כל אחת מאיתנו היא שדכנית בפוטנציה, והעיקר הוא להפעיל את האנטנות החברתיות והרגשיות, לערבב קורטוב של יצירתיות וחום לב ולא להתבייש לנסות. אין מה להפסיד. לפעמים הרעיונות ההזויים ביותר מובילים לחופתו של הזוג המושלם עלי אדמות.

אחד ממכריי התחתן בעשור הרביעי לחייו אחרי שזכה להכיר מאות בחורות טובות שלא התאימו לו. לבסוף מצא טוב עם בחורה שהוצעה לו כמה פעמים בעבר, אך עד אז טען שהיא "צדיקה מדי" (קרי, דוסית) בשבילו. בחגיגת שבע הברכות הוא סיפר שהוא לא מצטער שלא פגש את רעייתו המופלאה קודם לכן, כי אם לא היה ממתין להבשלת הרגע המדויק הוא היה עלול להפסיד את אשת חלומותיו לעד. ואני חשבתי בלבי כמה אמונה טמונה במשפט הזה. והוא עוד אומר שהוא לא מספיק צדיק.