לכל בית הסיפור שלו, ולכל משפחה הסיפור שלה. לפעמים סיפורי הבתים והמשפחות שלובים זה בזה, אופי המשפחה משפיעה על האנרגיות שבבית, על העיצוב שלו והנוחות שלו והאסתטיקה שלו – ומבנה הבית משפיע על מי שגר בתוכו.
חמי וחמותי ירדו מהאוניה עם ששת ילדיהם בראשית ימי המדינה, כשהם מביאים איתם מצרפת אוהל גדול. הם שמעו שלא לכל עולה מצפה בית בארץ, אז הם באו עם הבית שלהם מקופל עם הארגזים. אולם הם לא נזקקו להשתמש באוהל הזה – הם הגיעו למושב יסודות שאך זה הוקם, וקיבלו מיד בית, בית ראשון בארץ: חברי המשק הוציאו את החמור מאורוותו, פחון מרובע קטן ללא דלתות וללא חלונות, והציעו אותו לעולים החדשים כמגורים זמניים, עד הודעה חדשה… החמור נעלב כמובן, והביע את צערו באופן מקורי – בכל יום הוא היה חוזר לביתו הישן ומנסה להתנחל בו מחדש, והיו צריכים לגרור אותו החוצה ולהבהיר לו שהנסיבות השתנו 'עד הודעה חדשה', ובכל זאת ההורים החליטו שעדיף בימי החורף הקרירים פחון קטן בלי דלת מאשר אוהל גדול… אחרי כמה חודשים הם מצאו דירה קטנה בירושלים בשכונת סנהדריה שהייתה על הגבול והחמור חזר בשמחה לאורוותו, אבל זה כבר סיפור אחר.
המשכן נבנה כבית זמני לכלי המקדש. הוא היה בנוי כך שהוא עשוי להתפרק ולהיטלטל. הוא מיועד להיות נישא בדרכים ושוב להיבנות בזמן החניות. החזון היה שהוא יסיים את תפקידו עם בניית בית עולמים בירושלים מיד אחרי כיבוש הארץ, אבל למרבה הצער עם ישראל חטא, והדרך עד להשגת מטרה זו הייתה ארוכה. רק לאחר כחמש מאות שנה סיים המשכן את תפקידו. ואמנם בזמן שעמד ופעל משכן שילה קירות המשכן היו קירות קבע, אך נותר הגג הזמני הנייד והמיטלטל שנוצר במדבר סיני ושימש בנאמנות בתפקידו מאות שנים.
הגג המיוחד הזה היה עשוי כמה שכבות של יריעות: השכבה הראשונה כונתה 'המשכן' מפני שהיא הייתה הכיסוי העיקרי למשכן, והיא כללה בד מפואר ארוג בצורות ובגוונים מיוחדים. מעליה הייתה שכבה יותר פונקציונאלית – יריעות של בד עשוי מצמר עיזים שחור, ומעל היריעה הזו שמו שכבה אחת או שתיים של כיסוי עור. לכל אחד מהכיסויים האלו היו מעלות וחסרונות שאין למשנהו, וביחד הם היוו כיסוי מושלם ואידיאלי. הם היו גם גמישים וניידים וגם עמידים מפני מים, גם חזקים וגם נאים מבפנים, כאשר כל חיסרון באחד – נעלם כאשר התחברו כולם יחד ככיסוי על המשכן.
הבית היהודי גם הוא מוקף מחיצות, 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'. גם הוא מכוסה בכמה כיסויים. הכיסוי הפנימי הוא הכיסוי הביתי, האינטימי, הנעים, שמאפשר לזוג ההורים וגם לבני הבית חיי יומיום שמחים ומאושרים. מעליו נמצא כיסוי פונקציונלי – הדאגה לפרנסה, לתיפקוד המשפחה ולגידול הילדים, להגנה מקשיי העולם הזה, וכיסוי זה חשוב שיהיה חזק ומתפקד כאשר האסתטיקה והיופי הם משניים אצלו.
ומעליהם יש כיסוי עור תחשים ואילים מאודמים שהוא הקשר בין הבית לבין השמים – הבית שנבנה זקוק לשני הכיסויים שמתחתיו על מנת לעמוד מול השמים.
השילוב וההרמוניה שבין כל המעלות והתכונות המיוחדות של כל הכיסויים האלו גורם לבית להיות שלם עם אלוקים ועם אדם, כדברי שלמה המלך 'החוט המשולש לא במהרה יינתק'.