יש מושג ברפואת הפריון שנקרא אי פריון שניוני. הכוונה היא למצב בו לזוג היו הריונות ופתאום – זה לא קורה.
במדינה שלנו מרבים לטפל גם בזוגות עם חמישה או ששה ילדים ואף יותר שמבקשים להרחיב את המשפחה וישנה בעיה רפואית שמעכבת זאת. ברוב מדינות העולם, לא נשמע כדבר הזה. בכל כנס בין לאומי נוטים הקולגות שלנו להרים גבה בתמיהה אל מול הצגת מקרה של זוג עם ששה ילדים ואי פריון שניוני שמטופל במרפאתנו.
יש פעמים שהרצון לעוד ילדים נובע, בין השאר, ממניעים חיצוניים. בפרשתנו אנחנו רואים כמה קנאת אחיות תרבה בנים. לאה כה משתוקקת להיות האישה האהובה- והיא משיגה את מעמדה כאם הבנים, שממנה יצאו שבטי ישראל לרוב. כאשר היא עוצרה מלדת היא לא מוותרת.
היא מרבה בתפילה אבל לא טומנת את ידה מהשתדלות ארצית, ומחפשת תערובת של צמחי מרפא בבית המרקחת השכונתי, כדי להגביר את סיכוייה להרות.
כשרחל מגלה את עקרותה, היא מוכנה לוותר על הכול, והעיקר הוא להשיג לעצמה את תרופת הפלא. רחל, בצר לה, מוכנה לעשות הכול, בהליכה עיוורת אחר הדודאים, בתקווה שמהן תצא הישועה.
לא הייתה לה סבתא לפי הכתוב, ובכלל לא מופיעות דמויות של סבתא במקרא. אבל היו תרופת סבתא – כינוי מקובל לרפואה עממית, בה ניתן טיפול על פי מסורת מבלי שהטיפול נבחן באמות מידה מדעיות ורפואיות, ולעיתים אף נשללה ההשפעה הרפואית של הטיפול בבדיקות על-פי אמות מידה אלו. וכך נשים רבות בולעות כדורים שהרכבם איננו מוגדר, מתוך 'אמונה' בסגולה הטבעית שבהם.