המקום- גטו וורשה. היא חוזרת מעבודת הפרך בבית המלאכה ומתחילים צירי הלידה, עוטפים אותה בכאב.
היא נשכבת בקיטונה ותהליך הלידה מתחיל, מחניקה את כאבה שלא ידעו. זו סכנת מוות. אין לידות בגטו! אין חומרי אלחוש, לא ציוד סטרילי ולא מים חמים.
לאחר שעות שנדמו לה כנצח, מספר לחיצות, והתינוק מבליח לאוויר העולם. המיילדת ללא היסוס חונקת אותו בידיה העבות ללא רחם. פיקוח נפש… אף את קולו של התינוק היא לא זכתה לשמוע…
קטן מאד היה התינוק, אם אמא לא אוכלת כראוי, אספקת המזון לעובר שלה נפגעת. בתקופת הרעב ההולנדי בסוף תקופת השואה, נרשמה ירידה ממוצעת של 300 גרם במשקלם של אלפי ילודים שנולדו. כך גם בתקופת הרעב במצור לנינגרד, שכלל שלושה מיליון איש. ועל אותו 'משקל', תזונת הילודים בגטו גם היא נפגעה.
התינוקות הבודדים שחיו, קיבלו פיסת לחם טבולה במים למציצה. הלוקסוס של חלב אם לא היה קיים כמעט, אולם היו נשים שהצליחו להניק עם תפוקת חלב תקינה, על תזונה של פחות ממאתיים קלוריות ביום – שתי פרוסות .
אנחנו לא נמצאים בתוך שואה. עם ישראל נמצא באירוע איום ונורא , בו התגלתה אכזריות שאינה נופלת ממעשי הנאצים בשואה, יימח שם וזכרם, אבל יש לנו מדינה ויש לנו צבא ויש לנו תורה ארץ ישראלית, ויש לנו אומה מאוחדת שמתגלה בה סגולת כנס ישראל ביופייה, ויש לנו כלים כדי לנצח, והאור יגבר על החושך- ובוודאי שנראה ניסים גלויים בחודש זה המבשר על ניצחון האור בחושך. אנחנו יושבים על המשבר בתוך חדר לידה ענק שמשתרע מהלבנון ועד מדבר מצריים ומהים התיכון עד מבוא הערבה. הלידה כואבת מאד. יש צירים שמקדמים אותנו לקראת הגאולה. תיכף זה מגיע. ובינתיים- כמה כאב.
דפי ההיסטוריה ניצבים נפעמים אל מול הגבורה שהיתה מקופלת בלידות שהתרחשו תחת איום ההשמדה. וכאז- גם היום. אתמול התבשרנו על חטופה שילדה בצל השבי הארור. יתכן וגם החטופה היקרה הזאת סבלה במשך חודש ארוך חשוך וארור מכל- מתת תזונה. יתכן והילוד שלה שלם על כך מחיר.
נקווה מאד מאד שלא. אני מדמיינת את האשה היקרה הזאת- יושבת על המשבר- לבדה בתוך חשכת השבי, והאיש איננו, ומי יודע אם בכלל היא לוותה על ידי מיילדת מקצועית, ומה אמרו עיניה של אותה מיילדת. האם קיבלה אלחוש? האם היה מי שיעסה את כאביה? אין לנו נתונים כלל על הלידה העצובה – שמחה הזאת של האשה הגיבורה הזאת. האם יש לה תנאים להניק את התינוק? עין במר בוכה ולב שמח על הופעת חיים חדשים לעם היהודי . כל תינוק יהודי שזועק את זעקת החיים, מוסיף עוד לבנה בחומת התקומה הלאומית.
בעזרת ה' עוד נזכה לראותו נפדה בשלום ביחד עם אמו היולדת ועם שאר החטופים היקרים והקדושים – שיצאו בקרוב מיגון לשמחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה ונאמר אמן.