אמא שמחה- בית שמח

“ונגפו אשה הרה” – אתם מכירים את המושג “ברכיים הריוניות של חודש תשיעי”? האישה, עמוסת הבטן, שכרסה בין שיניה ממש, סובלת מעיוותים ביציבה: בטנה מושלכת קדימה, עמוד השדרה שלה מעוגל, לכפות רגליה תמיכה קטנה, והיא מסורבלת, ולכן היא עלולה ליפול בקלות.
בפרשה לומדים הלכות ההפלה. אם יש תאונה והאישה ההרה נפגעת ומופלים ילדיה [תאומים], אך האישה נשארת בחיים [“ולא יהיה אסון”]. דינו של הנוגף הוא פיצוי כספי לאם לפי ‘שווים’ של העוברים. לכאורה, פיצוי כספי על מות העוברים מצביע על כך שאין הם נחשבים עדיין בגדר נפש. יש המקילים בהלכות הפלה על סמך פסוק זה.
חבלה גופנית בהריון שונה מחבלה אחרת, מכמה סיבות: ראשית, מדובר על חבלה שבה עשויים להינזק שתי נפשות, העובר נחשב חלק מאימו, כמו איבר בגופה. שנית, האישה ההרה נוטה להתעלפויות, בעיקר בשליש הראשון של ההיריון, עקב ירידה בלחץ הדם, שתיה שאיננה מספקת, שינויים בערכי הסוכר, חוסר ברזל, ועוד. בנוסף, התגובה הגופנית לחבלה שונה בהריון: בחבלת בטן הרחם ההריוני פגיע יותר לחבלה חיצונית, כשהוא מושלך קדימה. למעשה, הוא מגן על העובר שבתוכו. ומצד שני, עקב תפיחות הבטן ההריונית שדוחקת את חלק מאיברי הבטן, נוצרת לעיתים קרובות בעיה בזיהוי הפגיעה באם, המעכבת את הטיפול בה. עם התקדמות ההיריון, נוספים גם חוסר היציבות עקב הבטן הבולטת ורפיון מערכת הגידים והשרירים באגן, שהוזכרו לעיל. אלו גורמים לה לנטייה לנפילות, המגבירות את הסיכוי לנזק חמור אף בעקבות חבלה קלה.
השפעת החבלה על העובר תלויה בשלב של ההיריון שבו אירעה החבלה, בעוצמת החבלה ובמיקומה, ובמידת הנזק האימהי. במקרה של נזק עוברי חמור עלולים להיגרם מוות תוך-רחמי או הפלה מוקדמת. במקרים של מות האם או של נזק אימהי חמור יש צורך ליילד את העובר בדחיפות בעזרת חיתוך דופן, שסיכוייו להציל את העובר גדלים ככל שההיריון בשלב מתקדם יותר, וככל שהניתוח נעשה סמוך יותר להיארעות החבלה. לצערנו, בימי הקורונה, אנחנו פוגשים אירועים של לידות קיסריות יזומות כדי להיטיב את הטיפול באם הנמצאת בסכנה גדולה.
חיי האם קודמים גם אם הטיפול בפגיעה בה עלול לגרום למות העובר. זה עקרון הלכתי מאד חשוב “חייה קודמים”. ואכן, אם האישה סובלת ממחלה מסכנת חיים כמו סרטן, או מחלת לב וכו’, מחובתנו לטפל בה מבלי להתייחס לעובר. ואמנם, בכל הריון האישה מכניסה את עצמה למצב של סכנה, ולכן היא גם מברכת ‘ברכת הגומל’, לאחר הלידה. עם זאת, הסיכון קטן בהרבה ממה שהיה בעבר, בזכות הרפואה המודרנית. הותר לאשה לסכן את עצמה במידה מסוימת כדי להציל את עוברה, למשל, אם יש צורך בניתוח קיסרי עקב מצוקת עובר.
יש דיונים רבים ברשת ובכל המדיות על נושא חיסוני הקורונה במהלך ההיריון. אין כל ספק בכך שזאת מחלה שעלולה לסכן את חיי האם ההרה, בעיקר בשליש השלישי להריון. הגוף שלה נמצא תחת סוג של “מבחן מאמץ” והאתגר הזה בשילוב וירוס ערמומי, עלול להיות קטלני. הכלל שאמור להנחות אותנו זה קודם כל, וראשית כל – בריאות האם. מעקב הריון כולל בתוכו, קודם כל, בדיקות לבריאותה של האם. מדידה של לחצי הדם, בדיקות שתן כללית ותרבית לשלילת חלבון ותרביות לשלילת זיהומים, שקילה מוקפדת, ביצוע העמסת סוכר, ועוד. האֵם היא המאכסנת, והעובר הוא “ירך אימו” ולכן אם היא תהיה בריאה, יש סבירות גבוהה שגם העובר ירגיש טוב. כך זה גם בחיים החוץ עובריים: אמא שמחה – בית שמח. משקיעים בזה עוד מבטן ומלידה.