אחריות הורית

מי לא חשה פרפרים בבטן כשמתמר העל-קול [אולטרסאונד] מטייל לאורך רחמה ההריוני ? זה טבעי. מסתבר שאת מתחילה להיות אמא כבר עכשיו, עם כל הדאגה הכרוכה בכך. בזמן שאת צופה בעוברך השוחה בנחת במרחב מי השפיר החמים, נולדת בך האחריות ההורית…….ברוכה הבאה למועדון…

איאן מקדונלד, חלוץ העל-קול- קבע שארבעים השבועות הראשונים בהם שוהה העובר במעי אמו משפיעים על מהלך חייו יותר מאשר ארבעים שנות חיים שלאחר מכן….

האם תכונותיו של הילד צרובות על הדיסק הקשיח שלו, קרי- המרקם הגנטי שלו, ועם ציוד זה יסיים את מסלול חייו, שמא יש כר פעילות רחב לחינוך אותו ירעיפו עליו הוריו, אוהביו? זאת שאלה עתיקת יומין שדנים בה אנשי חינוך ופסיכולוגים תדיר.

הספרות הרפואית העדכנית תומכת בכך שההשפעה ההורית מתחילה עוד מבטן ומלידה . לדידה, הסביבה התוך-רחמית תכוון את הביטוי הגנטי של העובר, תתווה את  מסלול  חייו, ואת הסתגלותו לסביבה החוץ-רחמית. היא תשפיע באופן משמעותי על  הדרך בה אותו אדם, בסוף ימיו, ייפרד ממתנת החיים. מערכת זו מפוקחת היטב, ובורא כל בשר הוא זה שמפליא לעשות.

אימהות הסובלות מתת-תזונה עלולות ללדת ילדים במשקל לידה נמוך מהממוצע, ילדים אלו עלולים לפתח תסמונת מטבולית שתתבטא במחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת, כפיצוי גנטי על ההרעבה התוך-רחמית. חשיפת האם ההרה לעישון או לכימיקלים עשויות להגביר את הסיכון של העובר לחלות בהמשך החיים במחלות שונות, על ידי יצירת שינויים בגנום. מחקר שבדק חבלי הטבור ושליות של מעל למאה עוברים מצאו השפעה מכרעת של נתוני האם בהריון על דפוסי הביטוי של גנים החשובים לגדילה ולהתפתחות בעובר.

ישנם מחקרים המצביעים על קשר אפשרי בין שפעת בהריון לבין אוטיזם. במחקר שנערך בדניה שכלל כמעט מאה אלף ילדים בגילים שבין 8-14 נמצא שתקופת חום ממושכת של האם בזמן ההיריון משלשת את הסיכון לאוטיזם של הילוד. צריכת אלכוהול מתונה (1-6 מנות בשבוע) בהריון עשויה לגרום למנת משכל נמוכה יותר של הילד בגיל שמונה, כאשר יתכן ויש קשר בן המבנה הגנטי של האם בכל הקשור למטבוליזם של אתנול, לבין מידת ההשפעה של האלכוהול על המח העוברי.

גם תחושות מועברות ברחם- רוגע, פחד, ועוד. העובר מרגיש אותנו היטב. כשהאם ההרה חשה באיום קיומי, היא מעבירה מסר תוך-רחמי לעובר שיש צורך בערנות לקראת ההתמודדות העתידית מחוץ לרחם, וזה משפיע על אופיו לכל החיים. בעבודות בחולדות נצפה שאצל אֵם שנחשפה למתח משמעותי במהלך הריונה יופיעו צאצאים עם יותר חרדות, קשיים קוגניטיביים, הפרעות קשב וריכוז, ודיכאון. יש כאן ביטוי עילאי לקשר גוף- נפש ראשוני.

בעיתון העוסק ברפואה פסיכוסומאטית נמסר שנמצא קשר סטטיסטי מובהק בין ירי הטילים בדרום ואזעקות 'צבע אדום', לבין הופעה של הפלות עצמוניות. המחקר נערך מטעם המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון, והוא ערך חמש שנים [2004-2008]. קבוצת בקורת הייתה נשים הרות בקרית גת מחוץ לתחום הירי והאזעקות. לכל יולדת חושב מספר האזעקות שנחשפה אליהן במשך ששה חדשים טרם תחילת ההריון ובמהלכו. נמצא סיכון פי 1.6 להפלות עצמוניות בנשות שדרות, כאשר היה קיים קשר ישיר בין מספר האזעקות לבין אחוז ההפלות. יתכן והדחק השפיע על התפקוד השלייתי וזרימת הדם לרחם. הדחק העצום בהן היו נתונות הנשים נמצא במתאם מלא עם פגיעה בתוצאות הריונן.

גם אחרי החיבוק הרחמי בתקופת ההריון, חשובה רציפות הקשר הגופני- רוחני.

הנה, זה עתה ילדת. מזל טוב. תקפידי על 'בונדינג' – הצמדת הילוד לגופך .מחקרים מראים שמגע קרוב בין הילוד לאם בתחילת דרכו, החיבוק הראשון לאחר הלידה ובזמן ההנקה עוזרים ליצור סביבה חיידקית בריאה לילוד, ומקדמים את בריאותו הפסיכוסוציאלית, מטבולית, וחיסונית לטווח הארוך.

כך גם שיטת הקנגרו. מדובר במגע עור בעור מוקדם, רציף ומתמשך בין האם לילוד המאושפז בפגיה. זאת בעצם חלופה לשהייה ממושכת באינקובטור ,של תינוקות במשקל נמוך. השיטה קרויה כך עקב הדמיון לנשיאת גורים על ידי האם בכיס החזה. מחקרים מראים שבעקבות אימוץ  השיטה, נצפתה ירידה של עד ארבעים אחוז בתמותת התינוקות, הנגרמת מזיהומים, ירידה בחום הגוף, ירידה ברמות הסוכר, ועוד. כן נצפו מדדי כאב נמוכים יותר, קצב נשימה איטי יותר, ורמת חמצון גבוהה יותר..

אז מסתבר שחום הלב, קירבה גופנית ורגשית, והמון המון חיבוקים- הם המרכיבים של מצע הגידול המיטבי של ילדינו.. בידינו להטמיע בטחון, מידות טובות, לעצב אדם טוב יותר, ושמח יותר. והכל מתחיל מבטן ומלידה.