דְּחָק הוא השם המקובל למצב שנקרא באופן רשמי עָקָה, ובעברית מדוברת לחץ או סטרס. מדובר על תחושת מצוקה, הנובעת מפגיעה באיזון התפקודי הרגיל. כבר המדרש שעליו מבוססת ההגדה של פסח מסביר את המושג הכתוב בתורה ״וְאֶת לַחֶצֵנוּ – זֶה הַדְּחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַים לֹחֲצִים אֹתָם״. מצב זמני של לחץ בעקבות אירוע ׳מלחיץ׳ הוא מצב נורמלי לחלוטין, אך מצב של דחק מתמשך עלול ליצור קושי בהתמודדות והתנהגות לא מועילה ולא סבירה, לגרום לרגשות מוגזמים של פחד ודאגה, ולתופעות גופניות שונות כמו לחץ דם גבוה, כאבי בטן, בעיות בעיכול, חולשה ועוד.
מהם התסמינים הרגשיים של מתח נפשי ?הנפוצים הם- • רמת חרדה גבוהה, • היפראקטיביות • התקפי זעם • כעס • הפרעות במצב הרוח • וחוסר סבלנות. הדחק גורם גם לסימפטומים פיזיים שונים, כי משתחרר אדרנלין והורמוני סטרס אחרים .הסימנים עלולים להיות רבים:• פעימות לב מואצות • הפרעות בנשימה • הזעת יתר • כאבים בחזה • כאבי בטן • קשיי קשב וריכוז • שרירים תפוסים ועוד.
לחץ נפשי יכול לגרום לסובלים ממנו להתנהגויות ממכרות כגון עישון בלתי פוסק, • שימוש בסמים ,• שתיית אלכוהול, • הפרעות אכילה או אכילת יתר. במחקר שנעשה במכון ויצמן ושהתפרסם בכתב העת Cell Metabolism, נרשמה לראשונה הצלחה בביסוס הקשר הסיבתי הברור שבין לחץ בעת ההיריון לבין התפרצות של הפרעות אכילה. המחקר נערך על עכברים. החוקרים הצליחו למנוע התפרצות הפרעת אכילה כפייתית, באמצעות תפריט תזונה ייחודי בלבד.
אבל חשיפה מתונה ללחץ בעת ההיריון היא לא תמיד שלילית, הדגישו החוקרים. להשפעה הגדולה של לחץ על העובר יש היגיון אבולוציוני-הישרדותי. זו אחת הדרכים של האם לתקשר עם העובר ולהעביר לו מסרים ביחס לעולם שאליו הוא עומד להגיח. למשל: כאשר האם חיה באזור עני שאין בו מספיק מזון, היא תרצה להעביר לעובר את המסר שעליו לבנות את גופו באופן יעיל וחסכוני ולהאט את קצב חילוף החומרים שלו. לתשדורות אלו שמעבירה האם לעובר נהוג לקרוא גם ״תיכנות״ העובר. אולם הבעיות מתעוררות כאשר ישנה אי-התאמה בין ה״תיכנות״ לבין תנאֵי החיים והדרישות במציאות. ילד ש״תוכנת״ להאט את קצב חילוף החומרים שלו, אך נולד לתוך תרבות שפע עתירת קלוריות, עלול לפתח השמנת-יתר ותסמונת מטבולית.
לתחושת הדחק יש גם תוצאה חיובית: הביטוי fight or flight הילחם או ברח, היא התגובה הטבעית של בעלי חיים לאיומים, וגם אצל בני אדם הלחץ גורם לתגובת ״הילחם או ברח״ ומזרים אדרנלין לגוף, כך המצוקה גורמת לגוף להיכנס למצב מוכנות וריכוז כוחות מול הבעיה או הסכנה המורגשת על ידו.
אולי אפשר לקשר את זה לציווי של הקב״ה בליל פסח מצרים לעשות את כל המצוות של אותו לילה בחיפזון. מתאים מאוד לסיים את תקופת הלחץ של שיעבוד מצרים בפעולה זריזה, חפוזה, שמוציאה לפועל את כל הכוחות שהצטברו בתקופת ההכנה לגאולה. כך שיש קשר ישיר בין הלחץ של השעבוד לחיפזון של הגאולה, כך בימים ההם, וכך גם בזמן הזה: אין לנו זמן. תקופת ה׳קמעא קמעא׳ מסתיימת, והגאולה עצמה מתנהלת בחיפזון, ראו נא מה קורה בעם ישראל ובארץ ישראל בימים לאלו ממש…
פורסם בגילוי דעת לפרשת בא תשפ"ד