שירי שוכבת במיטתה בחוסר מעש, חלוק מרושל לגופה, בוהה בתקרה. ערימת הספרים שעל ידה ניצבת זנוחה. הזהירו אותה מפני ירידת מים פתאומית, לידה מוקדמת, שהייה בפגיה, ילד בחינוך מיוחד… היא מפסידה ימי עבודה יקרים, רק לאחרונה היא מונתה לרכזת החברתית של החטיבה, התלמידות עוד לא הספיקו להיכנס למשטר לימודי, ואז הגיע דימום קל, והגינקולוגית הדאוגה 'השכיבה' אותה בבית עם אזהרות חמורות. הרופאה רק שכחה שהבית הוא מגרש ספורט אמיתי – רק להרים את הפעוט בן השנתיים, לרחוץ את הילד בן הארבע, לתלות קצת כביסה – וכבר מדובר על סידרה של מאמצים פיסיים.
בישראל מתרחשות כמאה ושלושים אלף לידות בשנה. שיעור הלידות המוקדמות עומד על שבעה אחוז, ונמצא במגמת עליה, בעיקר באשמת רופאים שכמותי שמעניקים בהתלהבות-יתר טיפולי פיריון, שבעקבותיהם נוצרים הריונות מרובי עוברים שבהם שכיחות לידות מוקדמות. פשוט, קשה לעמוד מנגד כשאשה בוכה בכי תמרורים, ומתחננת: 'ד"ר,. תתני לי טיפול במינון גבוה, העיקר שסוף סוף אזכה להריון'… כחמש עשרה אחוז מהנשים בארצנו היו לפחות פעם אחת בשמירת הריון. לאחרונה, מאמרים בעיתונות רפואית מכובדת הצביעו על כך שהתועלת שבשמירת ההריון מעולם לא הוכחה מדעית (חוץ מאשר בהוריות מסויימות מאוד), ושפעילות גופנית נמרצת אף מועילה בדרך כלל למהלך ההריון.
נוסף על כך, קיימת התייחסות בספרות המקצועית לנזקים פיסיולוגיים ופסיכו-סוציאליים הנגרמים משמירת הריון, שכוללים איבוד סידן, דלדול שרירים, דיכאון עקב ניתוק חברתי ומקצועי, קרישיות יתר ועוד. נודע שחברה אמריקאית לאספקת ציוד רפואי, ששיווקה בעבר מוניטורים לניטור ביתי, פשטה את הרגל לאור הירידה הדרסטית במספר הנשים בשמירת הריון בארה"ב בעקבות המידע החדש בספרות הרפואית העדכנית.
ההוריות המקובלות לשמירת הריון שונות מאוד בין מדינה למדינה, ואף בין מרכז רפואי אחד למשנהו. בדרך כלל ההוריה יוצאת לא מראשו של הרופא אלא 'מהבטן', מתוך חשיבה שאם לא יועיל לא יזיק, ולדעתי לעיתים גם מתוך מחשבה יהירה בלב הרופא שהוא סמוך ובטוח שבידיו המקצועיות יצליח 'לשמור על ההריון' גם כשאין כל הצדקה רפואית עניינית לשמירת הריון. אך כל רופא מאמין, שיש בו טיפת ענווה, יסכים אתי שאם ה' לא ישמור פרי בטן – שווא שקד שומר…
באיזה מצבים ממליצים על שמירת הריון בארצנו? המצבים בהם קיימת תועלת אמיתית בשמירת ההיריון, הם מועטים , לדוגמת-יתר לחץ דם אימהי, שליית פתח, האטה בגדילה עוברית תוך רחמית, מחלות אימהיות קשות כמו מחלות לב, והריונות מרובי עוברים. אך למרות שההוריות היום הן מצומצמות וממוקדות, ישנם רופאים, שידם קלה על ההדק,וממליצים על שכיבה ממושכת גם במקרים של דמם קל או כאב בתחילת הריון,וזאת למרות שכאמור לא ברורה יעילות השכיבה הזו, וגם לא נבדקו לעומקם הנזקים שהיא טומנת בחובה. אשה הרה צריכה להיות בתנועה, ולא בסטגנציה. זה חשוב עבור שמירה על היציבה ועל חוזק השרירים ועל הגמישות שלה, ובוודאי יש לכך תועלת על מצבה הנפשי והרגשת החיוניות שלה. גם מבחינה מקצועית- האשה שמורידה שעות או שוכבת בשמירה מיותרת, משתכרת פחות בתקופה זו, מוותרת על התקדמותה המקצועית, ואף עלולה לאבד מקום עבודה.
אך יש גם קיצוניות שניה: בזמן שעשיתי התמחות ברפואת נשים לא היו שום הנחות לנשים בהריון, ובכל תורנות התרוצצתי במסדרונות בית החולים במשך שלושים ושש שעות רצופות ויותר; וזאת על אף עבודות המצביעות על לידות מוקדמות ומשקל לידה נמוך באוכלוסיית הרופאות המתמחות בארצות הברית. עשיתי שמונה תורנויות בחודש בחדר לידה עד סוף ההריון, כאשר התורנות האחרונה הסתיימה עם הלידה ממש… האמת שהיה מאוד נח לשהות במשך כל החודש התשיעי בקרבת חדר הלידה, ולגלוש פנימה כיולדת כשהגיע האות