לרוב, אם הרופא מורה על שמירת היריון בלי התוויה רפואית ספציפית, מדובר על הוריה סתמית 'אם לא יועיל לא יזיק'. האם באמת צריך את זה?
פורסם מתוך פנימה | כ"ד אלול תשע"ו
מירי כבר מותשת מחוסר המעש שאופף אותה. רק לאחרונה היא מונתה לתפקיד ניהולי בכיר שעליו חלמה שנים רבות.
מירי נמצאת בתחילת הריונה הרביעי, ופתאום הגיע דימום קל, והרופאה הדאוגה השכיבה אותה בבית עם אזהרות חמורות לא לעשות שום מאמץ פיזי בשבועות הקרובים.
הרופאה רק שכחה שהבית ברוב שעות היום הוא מגרש ספורט אמיתי – רק להרים את הפעוט בן השנתיים, לרחוץ את הילד בן הארבע, לתלות קצת כביסה – וכבר מדובר על סדרה של מאמצים פיזיים משמעותיים. דווקא כשהיא במשרד היא יכולה לשבת במהלך רוב שעות היום בכורסה נוחה ובחדר ממוזג. אז על מה המהומה? בראשה מתרוצצות דאגות אין-ספור, עד מתי נגזר עליה לשכב כך?
דווקא להפך
כחמישה עשר אחוזים מהנשים בארצנו היו לפחות פעם אחת בשמירת היריון. לאחרונה הצביעו כמה מאמרים בעיתונות הרפואית על כך שהתועלת שבשמירת ההיריון איננה ברורה, ושפעילות גופנית נמרצת אף מועילה בדרך כלל למהלך ההיריון. קיימת גם התייחסות בספרות המקצועית לנזקים פיזיולוגיים ופסיכו-סוציאליים הנגרמים משמירת היריון, שכוללים איבוד סידן, דלדול שרירים, דיכאון עקב ניתוק חברתי ומקצועי, קרישיות יתר ועוד. ולכן, כל מקרה לגופו, כל אישה והגוף שלה. חשוב שהאישה תתחבר לצרכים הנפשיים והגופניים שמזמן לה מסע חייה.
הנשים הזקוקות לשמירת היריון הן אלו שסובלות מהתכווצויות מוקדמות הגורמות לחשש מבוסס ללידה מוקדמת, או שיש להן היסטוריה רפואית של לידות מוקדמות, של שליית פתח או של היפרדות שלייה משמעותית עם דמם ניכר, נשים שיש אצלן חשש להאטה משמעותית בגדילה התוך-רחמית של העובר, נשים שסובלות מהקאות מרובות שמשתקות את תפקודן (HYPEREMESIS GRAVIDARUM), נשים שיש להן מחלות אימהיות קשות כמו יתר לחץ דם אימהי או מחלת לב כחלונית, הריונות מרובי עוברים, נשים לקראת סוף היריון עם צלקות מרובות של ניתוחים קיסריים ועוד אינדיקציות בודדות.
כאשר האישה מדממת בהיריון, אפילו דימום קל יחסית, יש תמיד חשש שהסוף יהיה הפלה או לידה מוקדמת. שיעור הלידות המוקדמות עומד על שבעה אחוזים ונמצא במגמת עלייה, בעיקר בשל טיפולי פריון, שבעקבותיהם עלולים להיווצר הריונות מרובי עוברים שבהם שכיחות לידות מוקדמות.
אך לרוב, אם הרופא מורה על שמירת היריון בלי התוויה רפואית ספציפית, מדובר על הוריה סתמית מתוך חשיבה שאם לא יועיל לא יזיק.
לפעמים ישנה בשכיבה הזאת נזקים לא מעטים לאישה ההרה – באספקט הפסיכולוגי: מתח, מחשבות טורדניות, בידוד, בטלה, וגם מבחינה גופנית – עלייה במשקל, עלייה בסיכון לתסחיף ולקרישיות יתר וכדומה).
סביבת עבודה
יש עבודות שבהן ישנה שחיקה פיזית משמעותית, עבודות הכוללות הרמת חפצים, עמידה על סולם ועוד, ומומלץ מאוד במקרים אלו שאישה בהיריון תפנה לרופא תעסוקתי לקבלת ייעוץ ושקילת אפשרות של מציאת עבודה חלופית לתקופת ההיריון.
מורות, אחיות, רופאות, דיילות ועוד חוות עמידה ממושכת על הרגליים במהלך עבודתן. העמידה עלולה להקשות מאוד על האישה ההרה, למרות שלא קיים סיכון רפואי בדבר להמשך ההיריון. היא עלולה לגרום לבצקת או להחמיר מצב של דליות (ורידים) ברגליים.
למעשה, במהלך היום כולו נשים נוטות להתאמץ יותר בעמידה על הרגליים מאשר הגברים, עקב עבודות הבית המאתגרות. מעניין לציין שעדיין, בימינו, רוב משרות הגברים מושתתות על עבודה סביב שולחן, וגם הציוד המשרדי – הכיסא, השולחן וכו' – בדרך כלל יותאם לגברים, ובוודאי שלא לבטן ההריונית.