על אברהם נאמר שמת 'בשיבה טובה'. מדברי שבח אלו ניתן להבין שאפשר להגיע גם לשיבה שאינה טובה, הכוונה לגיל שבו המצב הגופני והרוחני והנפשי של הזקן מביא אותו לחיים בלתי נעימים.
ובעצם, מהי הזקנה? קשה להגדירה במדויק. היא תלויה במדדים רבים, ביולוגיים ,שינויים פיסיולוגיים, וחברתיים – פעילות מקצועית וחברתית, מצב כלכלי ומשפחתי, ועוד. מכל הנאמר ברור שהזקנה היא עניין יחסי, שאינה תלויה רק בגיל הכרונולוגי, ואינה קשורה רק לתפקוד גופני או רוחני-נפשי.
עקב השיפור ברמת הרפואה , בעשרות השנים האחרונות , גדל החלק היחסי של הזקנים באוכלוסייה, ויש לכך השלכות חברתיות, משפחתיות וכלכליות ניכרות. כך הגיעו לפני כמאה שנה רק כשליש מהנולדים בארצות המפותחות לגיל 65 – הגיל שמקובל להגדירו כתחילת הזקנה, והיום מגיעים לגיל זה כ-90% מהם.
למרות שממוצע תוחלת החיים היום בארצות המפותחות מתקרב לשמונים שנה – לא השתנתה תוחלת החיים המרבית, והיום כמו בימי קדם ,רק בודדים האנשים המגיעים לגיל 100 שנים ומעלה. לגיל מופלג הגיעו בני אדם רק בראשית תקופת התנ"ך. בשנים האחרונות, התרחב המחקר בנושא זיהוי מנגנוני ההזדקנות הטבעיים של האדם בניסיון לבלום אותם, ובכך להאריך את גיל החיים המקסימלי . ועדיין, יש מעט ידע על התהליכים הפיזיולוגיים הגורמים להזדקנות ועל האופן שבו הם מבוקרים. מעניין לציין שישנהו קצה חוט במחקר על הארכת אורך החיים הקשור בנשים שיולדות לאחר גיל 45. זה מתבטא באורך קצות הכרומוזומים – המכונים טלומרים , שהם אחראים על תוחלת חיי התאים שבגוף.
איך הטלומרים קשורים לשעון הביולוגי? כאשר לוקחים תאים מגופו של אדם ומגדלים אותם בצלחת תרבית, התאים מתחלקים כמה עשרות פעמים, עד שהם מזדקנים ומתים. מה המנגנון? בכל פעם שתא מתחלק לשניים, מתקצרים מעט הטלומרים שלו. כשאורך הטלומרים יורד מעבר לסף קריטי מסוים, התא מקבל מעין איתות כי הוא "זקן" מדי, ומפסיק להתחלק. במשך החיים הטלומרים הולכים ומתקצרים, עד לזקנה. וכך, הטלומר, הוא מעין שעון ביולוגי, ואורכו, שמתקצר בכל חלוקה, משקף את גילו של האדם. מחקרים שבוצעו בהדסה הראו שנשים וולדניות במיוחד נושאות טלומרים ארוכים יותר בתאי גופן, וכך צפויה להן תוחלת חיים ארוכה מהממוצע.
על פי ההלכה יש לכבד זקנים וזקנות מגיל שבעים ,ויש אומרים כבר מגיל שישים. בתורה אנחנו רואים שהזקן לא נמנה עם קבוצת החלשים והנזקקים כמו הגר, היתום והאלמנה, מפני שהוא היווה חלק מרכזי ומשמעותי מההוואי המשפחתי, וזו סוככה עליהם וכבדה אותם. הזקנים של ימינו הם 'צעירים', פעילים ועסוקים בהגשמת חלומות, חיים חיים נעימים, פעילים, יצרניים, ומלאי סיפוק מכל השנים בהם עמלו. כפי שחז"ל מכנים- זאת 'זקנה שיש בה לחלוחית'.