מה שטוב ליהודים -מדוע אני מתכוונת להצביע בבחירות לנשיאות ארצות הברית

על חודו של קול. בקרוב יגיע היום הגדול שבו תתקיימנה הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ואני מתכוונת כמובן להצביע. אני מקווה מאוד שכך יעשו כ־200 אלף אזרחי ארצות הברית שגרים בארץ. מספר כזה של בוחרים יכול גם להכריע את הבחירות. הרי מערכת הבחירות הקודמת הוכרעה על חודו של קול, או אלקטורט, בעצם.

ההורים שלי תמיד הצביעו לדמוקרטים כי הם נחשבו טובים ליהודים, וזה הדבר החשוב ביותר. הם דיברו המון על פוליטיקה, ואבי, שהיה מנהל בית ספר, היה תולה מדי יום על לוח המודעות המרכזי של בית הספר ידיעה חשובה ומעניינת שמצא בעיתון הניו יורק טיימס, ומבקש מהמורים לדון בה עם התלמידים. הוא חשב שהכרת האקטואליה בכלל היא דבר קיומי, ובפרט בכל מה שקשור לאנטישמיות, יהדות ומדינת ישראל. בין השמות שנשמעו בביתנו היו הנשיאים הדמוקרטיים שהיו טובים ליהודים כמו טרומן וג'ונסון, וגם סגן הנשיא המפרי שלא זכה בסוף בנשיאות. מה שטוב ליהודים היה הנתון החשוב ביותר מבחינתם. אבל היום המצב שונה לחלוטין, כאשר רוב היהודים מצביעים לדמוקרטים כי – לא ייאמן – היתר חופשי להפלות חשוב להם יותר מביטחון עם ישראל.

הרוב לא תמיד קובע. כילידת ארצות הברית יש לי זכות הצבעה, למרות שעליתי לישראל בגיל 14 ומאז רגלי לא דרכה ביבשת אמריקה, אך מעולם לא טרחתי לממש אותה. גם עכשיו אני מתלבטת אם להצביע, כי אני מגיעה ממנהטן, שהיא שכונה בעיר ניו יורק שבמדינת ניו יורק, ובשיטת הבחירות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות הסיכוי שלי להשפיע אפסי.

שיטת הבחירה של הנשיא בארצות הברית, שיטת האלקטורים, שונה לחלוטין מאשר אצלנו. בבחירות רגילות סופרים את כל הקולות במדינה והמנצח הוא מי שזכה ברוב הקולות, אבל בשיטת האלקטורים כל מדינה בוחרת מספר מסוים של נציגים נבחרים, אלקטורים, שיצביעו בשם אזרחיה. מספר האלקטורים של כל מדינה שווה למספר נציגיה בקונגרס, פלוס מינוס. יש בערך 500 אלקטורים. וכאן אנו מגיעים לעיקר: בבחירות רגילות הולכים אחר הרוב, אבל בארצות הברית יכול להיות מצב שרוב אזרחי המדינה בחרו נשיא רפובליקני, אך רוב האלקטורים יהיו דמוקרטים – וכך ייבחר נשיא דמוקרטי. וזה קרה לא פעם, כולל בבחירות שבהן ניצח טראמפ לפני שמונה שנים.

אחת הסיבות להנהגת שיטת האלקטורים המוזרה הזאת בבחירות לנשיאות בארצות הברית היא הוויכוח שהיה בתקופת האבות המייסדים של המדינה, ויכוח בין הקבוצה הדמוקרטית יותר, שרצתה שיהיו בחירות כלליות פשוטות שבהן ייבחר הנשיא מתוך קבוצת המועמדים לנשיאות ברוב קולות, ובין קבוצה אריסטוקרטית יותר, שלא סמכה על שיקול דעתם של החקלאים והבוקרים הפרימיטיביים שהיו חלק ניכר מבעלי זכות הבחירה, ורצתה שהבחירות לנשיאות ייעשו על ידי גוף בוחר מיוחד או חברי הסנט והקונגרס. הפשרה הייתה שהבוחרים יבחרו בכל מדינה אלקטורים, אנשים מורמים מעם, שיהיו השליחים שלהם לבחור בנשיא המתאים מהמועמדים. הגלגולים הרבים שעברה השיטה הזאת גרמו למצב שבו האלקטורים הם שליחי שתי המפלגות הגדולות, ושהרוב בכל מדינה גורף את כל הקופה של האלקטורים לנציג המפלגה שלו, וזו השיטה הקיימת היום.

כידוע, הבחירות לתפקיד נשיא ארצות הברית ולעוד תפקידים רבים הן תמיד ביום השלישי בשבוע הראשון של נובמבר. התאריך הזה נקבע כי זה בדיוק הזמן שבו נגמרו רוב עבודות החקלאות שקשורות לגידולי הקיץ ועדיין לא התחילו העבודות הקשות של גידולי החורף, כך שזה היה זמן יחסית נוח לרוב האזרחים ולכן קיים סיכוי גדול שרובם יבואו להצביע. וכמו בנושאים אחרים, מסורת לא משנים כל כך מהר.

אז אחרי שגדלתי על כך שחשוב להצביע למי שטוב ליהודים, וניסיתי לשכנע קרובים ורחוקים שהם אזרחי ארצות הברית לא לוותר על זכות הבחירה, במיוחד כאשר מדובר ב־200 אלף בעלי זכות בחירה, דבר שיכול להכריע את הכף ממש כמו שהיה בבחירות של טראמפ מול הגברת קלינטון לפני שמונה שנים, אמר לי בני בצדק: "אמא, את מניו יורק, אז למה לך להצביע?" והוא צדק.

קולומבוס היה יהודי? אבל אולי יש בשורה. לקראת הבחירות הקרובות בארצות הברית ערך מכון מנהטן לחקר מדיניות סקר בקרב יהודי ארצות הברית, והתוצאות היו מפתיעות. על השאלה "מהו הנושא החשוב ביותר בשבילכם במערכת הבחירות?" ענה הרוב "הפלות", לאחר מכן "כלכלה", במקום השלישי "דמוקרטיה והוגנות הבחירות", ורק במקום הרביעי "ביטחון ישראל ואנטישמיות". ואנחנו תמיד חשבנו שהביטחון של עם ישראל בארץ ובעולם הוא שעומד בראש מעייניהם של יהודי ארצות הברית. טעינו. מצד שני, המחקר מצביע על כך שהתמיכה של יהודי ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית נשחקת לאחרונה באופן ניכר. זה נכון ליהודים שאינם אורתודוקסים. בקרב המצביעים האורתודוקסים זוכה טראמפ ביתרון של 30 אחוזים. היתרון המשמעותי ביותר במצע של הדמוקרטים על המפלגה הרפובליקנית שמשכנע את היהודים להצביע בעדם נוגע לנושאי הפלות, אקלים ושירותי בריאות, ולא בנושא אנטישמיות, ביטחון וישראל.

ואם תשאלו מהיכן החוצפה היהודית לנסות להכריע את הבחירות בעולם החדש, הנה התשובה: מחקר שיצא לאחרונה קובע שכריסטופר קולומבוס היה יהודי מספרד. לאורך השנים ניטש ויכוח על מוצאו ומקום קבורתו, והמדענים השתמשו בניתוח די־אן־איי כדי להתמודד עם התעלומה בת מאות השנים.

לפי התיאוריות השונות משערים שקולומבוס היה יהודי ספרדי או יווני, באסקי, פורטוגלי או בריטי. כדי לפתור את התעלומה, חוקרים ערכו מחקר שנמשך יותר מעשרים שנה, באמצעות בדיקת דגימות זעירות של שרידים מהקבר בקתדרלת סביליה, שסומן כמקום מנוחתו האחרון של קולומבוס. הם השוו את השרידים לאלו של קרובי משפחה וצאצאים ידועים שלו, וממצאיהם פורסמו בסרט תיעודי שכותרתו "ה־DNA של קולומבוס: המוצא האמיתי" ששודר בטלוויזיה הציבורית בספרד. גם בכרומוזום Y (הזכרי) וגם בדי־אן־איי המיטוכונדריאלי (שמועבר על ידי האם) הם מצאו תכונות התואמות למוצא יהודי. אז אם מגלה אמריקה, שהייתה מקלט לרוב יהודי העולם במשך שנים, הוא בכלל יהודי, בוודאי שיש לנו זכות לקבוע מי יהיה נשיא ארצות הברית…