האם יש גבול 'למטה' להגדרה המרחיבה הזו שאפילו ספק רחוק, מגדיר את המצב כפיקוח נפש? זו שאלה מעשית מאוד, וקשה מאוד. יש שהביאו מקורות לכך שסיכון של אחד מאלף (עשירית האחוז) נחשב סיכון שעליו מחללים את השבת, אבל אם הסיכון רחוק יותר אין מחללים. אך רבים לא מקבלים את החישוב הזה מסיבות שונות, בנוסף על כך שבמקרים רבים קשה מאוד לשקלל באופן מדויק את רמת הסיכון. יש ההבדל בין חולה או סכנה שנמצאים לפנינו לבין חשש עתידי.
יש תשובה מפורסמת של ה'נודע ביהודה' שאסר לעבור על איסור ניוול המת ולנתח גופה כדי לבדוק חשש למחלות מדבקות שעשויות להתפשט בעתיד, והתיר זאת רק עבור פיקוח נפש שקיים בהווה. הגדרה זו גמישה יחסית. כך קבע הרב וולדנברג שאסור להדליק תאורה בשבת במקום חשוך מחשש שמא יעבור במקום אדם קשיש וייתקל וייפול, כי מדובר על חשש רחוק ממאורע שאולי יתרחש בעתיד. או למשל אדם שסובל מהצטננות קלה עם חום נמוך אינו נחשב כחולה שיש בו סכנה, למרות שהצטננות כזו עלולה בהמשך להסתבך ולהגיע לדלקת ריאות קשה.
ויש אחרים שנתנו מדד 'אנושי' לגבי הגדרת פיקוח נפש: מצב שבו ביום חול אדם מוכן להשקיע זמן וכסף כדי לטפל בו, ולהפסיד בגללו דברים שחשובים לו – נחשב כנראה למצב של פיקוח נפש. אם אנשים מוכנים למשל להפסיק חופשה כדי לבקש עזרה רפואית – אפשר להניח שבעיניהם לפחות זהו מצב חירום, ולפחות לגביהם זהו מצב של פיקוח נפש שגם דוחה את השבת. בשיקול הזה נעשה שימוש רב בשירות הצבאי – החייל הפשוט יכול להיות בטוח שאם בטלו נופש של היחידה או עצרו מופע של להקת בידור בגלל חשש מסוים – מדובר על חשש שבגללו מותר גם לחלל שבת.
כרופאה, למרות שעבדתי בבית חולים המותאם לשבת , קשה מאד להימנע מחילול שבת מבלי להקיף את הספר שמירת שבת כהלכתה לרוחבה ולעומקה.. בשבת קיצית אחת קראה לי אשה מישוב סמוך בשאלה רפואית בהריון. עזבתי את הילדים ואת האורחים ורצתי לשם.
כשראיתי אותה, היתה לי התלבטות האם כדאי שתסע כעת לבית חולים או תמתין למוצאי שבת. החלטתי לשתף את הרב ב'גיהנום שלי'. הרב החליט שאכן תסע ובקש שותפות ב'גן עדן שלי'.