הרמב"ם בפירושו למסכת אבות מצייר לנו את המתכון לזוגיות שמחה וטובה- ובו שלשה אפיונים. הראשון הוא חברות התועלת- חברות בין שני שותפים שיש ביניהם מחויבות הדדית.
הקדקוד השני הוא חברות ההנאה, חברות שיש בה השתוקקות רגשית, תחושת נעימות ומשיכה הדדית. וצד השלישי הוא חברות הביטחון, קרי- הקשר האינטימי. ובלשון הרמב"ם- 'הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, ויגלה לו כל ענייניו, מבלי חשש ממנו…' כשאנחנו מרגישים בנח לשתף בחלקים הפרטיים של החיים, אנחנו יוצרים קשר קרוב ואינטימי.. ויש גם חברות שיש בה מטרה משותפת, חזון כללי שאליו מופנה המבט. זאת חברות המעלה. החברות היא שגורמת ליציבות הגבוהה ביותר.
מחקר של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, מצא כי נישואים מאושרים יכולים להוביל לחיים ארוכים ובריאים יותר – במיוחד בגברים.. החוקרים גילו כי גברים שמעולם לא התחתנו הנם בעלי סיכוי גבוה פי שניים למות מאי ספיקת לב בהשוואה לגברים נשואים.
המומחים נעזרו בנתונים מהמחקר הרב-אתני של טרשת עורקים – מחקר קיים שנערך בקרב 6,800 גברים מבוגרים בין הגילים 45 ל-84 הסובלים מאי ספיקת לב. הצוותים השוו בין סטטוס זוגי ושיעורי ההישרדות, מרגע האבחנה של אי ספיקת לב מצד 94 משתתפים אשר סבלו מהתופעה בעשר שנות מחקר.
בנוסף, נמדדו גם גורמי סיכון אחרים, כמו גם גיל ומצב רוח. מבין המשתתפים, התברר כי הגברים הרווקים היו בסיכון מוגבר של 2.2 לחלות במחלה כרונית בהשוואה לגברים נשואים. לדברי החוקרים, הגורמים לסיכון בקרב גברים רווקים הנם בידוד, היעדר אינטראקציה חברתית, תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית או צריכת אלכוהול והיעדר אדם שיכול לפקח על בריאותו של הפרטנר.
באשר לנשים, במחקר זה, הסטטוס הזוגי לא היה משמעותי בחיזוי תחלואה. מוזר. חכמת נשים בנתה ביתה. רבים מסתכלים , בעיניים חיצוניות, על רומנטיקה, על אהבה ממבט ראשון, כאשר אינם משכילים להבין שבועות הסבון הם רק הפרומו, רק הטריגר ליצירת של קשר אוהב וממש לא תנאי להולדתו.
בדיוק כך, אנחנו מתאהבים בתינוק הרך שנולד, כולו רוך וריח ניחוח, כדי שיהיו לנו כוחות לטפל בו ולגדל אותו למושא אהבתנו הנצחית, להכין לנו ארגז כלים הורי ובו תכונות של הכלה וסבלנות ואימון.
ריבונו של עולם הטביע בנו את היכולת להתאהב, לא לראות ממטר, כדי שיהיו לנו כוחות להכיל את ימי ה'רצוא ושוב' של אהבת עולם. וכך נבנה בית יציב, בית עולמים.