בינה יתרה

מאריסטו עד באג 200. הפילוסוף אריסטו, שחי לפני יותר מאלפיים שנה, הביע ייאוש מהנוער של דורו, מהחינוך הקלוקל, מהחוצפה, מהבורות ומהפינוק, והוא צפה רעות לעם היווני ולתרבות היוונית. הוא צדק, אך חלפו עוד מאות שנים עד שהתרבות היוונית הגדולה, יפייפותו של יפת, ירדה מבמת העולם, והיא עדיין משפיעה עליו בצורה מסוימת גם היום. נבואות כגון אלו הן לפעמים קצת מוקדמות וגם מוגזמות.

כך גם לגבי הנבואות השחורות וההיסטריה סביב ה־chatGPT. עברנו את מהפכת הקיטור ואת מהפכת החשמל ואת מהפכת הפלסטיק ואת מהפכת המחשוב, וכעת אנו עומדים לפני מהפכת הבינה המלאכותית. לפני כניסת המילניום השלישי התעורר חשש גדול שבאג 2000 המסתורי יגרום לקריסה של כל מערכות המחשוב בעולם, ובעקבותיה לפגיעה במשק החשמל והמים ובתחבורה. ברחבי העולם כססו ציפורניים וביטלו חופשות והעמידו כוננים, ובסוף הכול עבר בשלום – מיפן בקצה המזרחי של העולם ועד ארצות הברית במערב.

היום יש החוששים שהבינה המלאכותית עלולה להשתלט על חיינו, שהגולם יקום על יוצרו ונהיה כולנו תלויים בה. ואולי הבינה העלומה הזאת תחליט לסגור את השיבר של העולם כולו? אבל אני לא דואגת, לקב"ה יש שיטות פשוטות יותר לפגוע באנושות, אם הוא יחליט על כך (זוכרים את הקורונה?). כך שזו לא הבינה המלאכותית שתגרום לריבונו של עולם לעשות לנו בלגן…

מה יישאר לעובדי העתיד? אז המהפכה כבר כאן. אם נתמקד במיקרו ולא במאקרו, מתעוררים סימני שאלה בעקבות כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. למשל, האם השינוי שיביא עמו עידן הבינה המלאכותית ישפיע על התעסוקה? יש מהחוקרים בתחום שהם אופטימיים מאוד. לדידם, הבינה המלאכותית דווקא תסייע לגמישות בשוק התעסוקה ולהכשרה מקצועית המתאימה למאפייני העובד, כולל השעות ביממה שבהן הוא כשיר לקלוט את החומר הלימודי. מומחים טוענים שבתוך כשנתיים, כ־40 אחוזים מהמקצועות היישומיים הנלמדים באקדמיה ישתנו באופן משמעותי. חלק ניכר ממה שלומד סטודנט להנדסה היום כבר לא יהיה רלוונטי בעוד כמה שנים.

בני מהנדס, ובין השאר הוא השתתף בשיפוץ מוזיאון מגדל דוד החדש בירושלים, ובקרוב יבנה את בית המקדש בעזרת ה'. אבל ייתכן שחלק גדול מהנוסחאות שהוא למד תהיינה בלתי רלוונטיות. וכאן הגמישות המחשבתית הולכת ותופסת מקום חשוב. ראש פתוח לחידושים ישרת את עובדי העתיד יותר מכל תכונה אחרת בעידן שיתחדש עלינו בקרוב. ויכולות כמו יחסי אנוש טובים ותקשורת בין־אישית טובה יישארו הכלים החשובים ביותר להצלחה בחיים בכלל ובתעסוקה בפרט. כשפלאי הטכנולוגיה נפגשים עם לב רגיש ונפש חפצת טוב, השמיים הם הגבול.

סמוטריץ' צדק. תקשורת אנושית אינה רק עניין של שפה אלא גם עניין של מנטליות ושל תרבות. מחקר חדש העלה שרוב המטופלים במערכת הבריאות בישראל מעדיפים לקבל טיפול מאח או אחות מהלאום שלהם. הנבדקים ענו על שאלות ביחס למתן אינפוזיה, חבישה או מדידת לחץ דם ודופק, והתשובות היו מובהקות גם אצל נשאלים יהודים וגם אצל נשאלים ערבים. החוקרים מסכמים כי אמון ותקשורת, ולא רגשות לאומניים, הם הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על ההעדפות של המטופלים בנוגע ללאום של האחות המטפלת בהם.

בזמנו רעשו הרשתות כאשר רויטל סמוטריץ' ביקשה לאחר לידתה לשהות בחדר עם יולדות יהודיות. בעקבות המהומה והרעש התקשורתי שהסיפור הזה עורר הסביר בעלה, שר האוצר שלנו היום, שאין כאן טיפת גזענות ולא ניסיון לאפליה, הרי כל היולדות מקבלות בדיוק אותו טיפול ואותו שירות. מדובר פשוט בנוחות. למשך יומיים־שלושה החדר הזה הוא חדר המגורים וחדר השינה של היולדות, וגם הסלון לקבלת אורחים. מחקר שנערך זמן לא רב אחרי האירוע התקשורתי הזה הראה עד כמה דבריו היו נכונים ומצא שרוב גדול מאוד של יולדות משני הלאומים העדיפו להיות בחדר עם נשים מהלאום שלהן. כן, הוא צדק.

לכל חולה יש סיפור. והתקשורת בין המטפלים למטופלים, שהיא כה חיונית להצלחת הטיפול, לא נעצרת רק בתרבות ושפה. רפואה נרטיבית (סיפורית) היא מתודה שהתפתחה בשני העשורים האחרונים, כחלק ממגמה בהכשרה הרפואית הדוגלת בגישה שממוקדת במטופל. היא משפרת את יכולות התקשורת והקשב של כל אנשי הצוות הטיפולי, ומביאה את סיפורי החולי של המטופלים למרכז הטיפול הרפואי כדי לבנות מערכת יחסים של אמפתיה. היא כוללת רכישת מיומנויות כמו כישורי הקשבה, קריאה וכתיבה רפלקסיבית ואוטוביוגרפית על ידי הצוות המטפל, כדי לסייע למטפל לבטא את עצמו מול החולה באופן מובן ואמפתי, ולסייע לו לדובב את החולה ולהוציא ממנו את הסיפור שלו. יש מחלקות ילדים שבהן מבקשים מהקרובים לכתוב סיפורים על המטופל, ואת הסיפורים מצרפים לדוח הרפואי. הדבר מאפשר לצוות לפתח קשר טוב יותר עם הילד.

אפשר גם להקים בנק סיפורים לא כתובים. את המיומנות הזאת קל יותר לטפח ולתרגל. איך זה משפר את התפקוד של צוותי רפואה? קיימים מצבים רבים שבהם אין לנו את הזמן הנדרש לבניית מערכת יחסים, שהיא קריטית בהעברת מסרים ובניית אמון. שימוש בסיפורים או באנלוגיות ומטאפורות מחיי היומיום שלנו או של מטופלים שפגשנו מסייע למטופל שמולנו להבין טוב יותר את מצבו הרפואי. שימוש בסיפורים אישיים של מטפלים בצורה של שיתוף אישי, ושיתוף מקרים של מטופלים שעברו תהליכים דומים, מאפשרים למטופלים להביע את הדאגה והפחד הפרטיים שלהם בלי להיות מובכים. אני נוהגת לשתף מטופלות מסוימות בתהליכים רפואיים שעברתי באופן אישי, ולתאר איך התמודדתי ומה עזר לי. אני משתפת בסיפורי הלידות וההפלות שלי וגם בנושאים אחרים, ואני מרגישה שזה חשוב להעצמת המטופלים ולנרמול. זה מאפשר להם להזדהות ולהתמודד.

אני חושבת שלכל אחד יש סיפור. אם רק נקשיב יותר, נגלה אוצרות בלומים שחבויים אצל הסובבים אותנו. אני חושבת שנכון שכל אחד יכתוב לו זיכרונות סביב תקופת אמצע החיים, כדי שהסיפור שלו יסופר גם הלאה ויתגלגל לדורות הבאים. וגם אם יש קטעים קצת אפלים בעלילה, אפשר להחליט לדלג עליהם או לעשות להם מסגור מחדש, הרי לא מדובר בדוח משפטי. ויש גם אפשרות לבקש מהמבינה המלאכותית לעשות לנו שפצורים או אולי אפילו לכתוב בשבילנו את הביוגרפיה. קטן עליה.