הורות מבוגרת היא מאתגרת מאד. הכוחות הפיזיים והסבלנות דועכים ביחס הפוך לאתגרים. זאת אימהות בשלה יותר, אומנם מורכבת יותר, אבל גם מתגמלת יותר. אימהות כסופה של כיסופים.
יש מי שיגיד שהיות שתוחלת החיים עולה, משתנים סדרי עולם. תוחלת החיים הממוצעת של נשים בארץ נעה סביב 86 שנים, ונשים שכבר עברו את גיל 70 סיכוייהן לעבור את גיל 90 גדולים. מחקר שבוצע באזור מרכז הארץ מבקש לטעון שהיום אפשר לומר שגיל 50 הפך לגיל 40 החדש. מה שהיה נכון אתמול לגבי גיל 40, נכון היום לגבי גיל 50 פלוס.
המחקר, שעסק בילודה כסופה מאוד, ביקש לבדוק האם סיבוכי היריון שכיחים יותר בגילאי ה-50 מאשר בגילאי ה-40. נסקרו סיבוכי ההיריון והלידה בנשים אלו, דוגמת סוכרת הריונית, יתר לחץ דם הריוני, לידות מוקדמות, ניתוחים קיסריים ותחלואה עוברית. ואומנם נמצאו, כצפוי, יותר סיבוכי היריון בלידה בנשים שגילן למעלה מ-40, אבל דווקא לא נמצא הבדל משמעותי בין בנות 40 פלוס לבנות 50 ומעלה.
יש לי כמה ספקולציות לגבי התוצאות המוזרות הללו. למשל, קבוצת הנשים שילדה מעל גיל 50 ילדה ללא ספק בעקבות תרומת ביצית. כחברת הוועדה שהכינה את חוק הביציות, אני יכולה להעיד שנשים אלו נבחרות בקפידה ועוברות בדיקות מדוקדקות לפני היציאה לדרך, כדי לוודא שההיריון לא יסכן אותן מעל למידה סבירה. ייתכן שנשים אלו ספציפית בריאות יותר מנשים ממוצעות בנות 40 פלוס שהרו תוך שגרת חייהן מבלי לבחון את הסיכונים הבריאותיים העומדים לפניהן.
היריון הוא מעין מבחן מאמץ לגוף – כל האיברים מתגייסים למאמץ המלחמתי, ולכן מופיעה סוכרת סמויה או עלייה בלחץ דם. אבל מה עם הלב? האם הלב של אם מבוגרת, שבעת שנים ועמוסת כתפיים מסוגל גם הוא לעמוד במעמסה? למשל, לחגוג חתונה לבן הזקונים בעשור השביעי לחיים?
מצאתי בספרות הרפואית הגדרה מדויקת למציאות זו: תסמונת הלב השבור. התסמונת מלווה בכאבים בחזה ובקוצר נשימה, ומתרחשת באופן פתאומי כאשר הלב נחלש. לרוב זה קורה לאחר סטרס – אירוע מרגש מאוד כמו חתונה, קבלה למשרה חדשה או בגלל מקרה מצער. במחקר שביצע צוות קרדיולוגים ונוירו-פיזיולוגים בציריך, נמצא כי לחולים אלו יש ליקוי באזורי המוח הקשורים בוויסות רגשות ותגובת גוף תת הכרתיות, כמו עלייה בקצב הלב. אחד מהשחקנים הראשיים הוא האדרנלין.
כך אומרים המדענים. אבל אני אומרת שאין שלם יותר מאשר לב שבור. למרות רמות האדרנלין הסופר-פיזיולוגיות שמזמינה האימהות, לא הייתי מוותרת על המתנה הזאת תמורת כל הון שבעולם. גם אם המחיר הוא 30 שנה של אספות הורים ושבעה צאצאים במילואים.
פורסם בגילוי דעת לפרשת ראה תשפ"ד